במסורת ישראל י"א מרחשוון הנו יום פטירתה של רחל אמנו. היום יפקדו את קברה עשרות אלפי נשים וגברים כאחד. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על קבר רחל.

א. בפרשת וישלח (בראשית ל"ה פסוק י"ט) נאמר "ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה,היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קברת רחל עד היום".

ב. בפרשת ויחי (בראשית מ"ח פסוק ז') נאמר "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם".

ג. לעומת האמור לעיל אומר שמואל הנביא (שמואל א' פרק י' פסוק ז) "בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח וגו'.." אכן יש חוקרים שבעקבות פסוק זה סוברים כי קברה של רחל מצוי בצפונה של ירושלים (ליד צומת חיזמה) במקום המכונה "קובור בני אישראיל" ובעברית קבר בני ישראל.

ד. אלה הסוברים כי קברה של רחל נמצא בתחום שבט יהודה (ולא בנימין) נסמכים גם על הנאמר בספר ירמיהו (פרק ל"א פסוק י"ז) "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו". רמה מהי? במסורת ישראל רמה היא מקום כינוסם של גולי בבל שהוגלו ע"י נבוכדנצאר השני. הם עוצרים בדרכם ליד קברה של רחל ובוכים בדרכם לגלות.

ה. במדרש בראשית רבה שאלו: "מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור דרך שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים".

ו.יש שניסו ליישב את המחלוקת על מקום המצאו של קבר רחל, מחלוקת הנובעת מהפסוקים בספר שמואל א' ומספר ירמיהו בהסבר כי קבר רחל הוא אכן בסמוך לבית לחם (מיקומו המקובל כיום) אלא "גבול בנימין" אין כוונתו לנחלת שבט בנימין אלא מקום הנמצא בקצה נחלת בנימין. מקום הולדתו של בנימין שהוא אכן בנחלת שבט יהודה. שם נפטרה רחל אמנו ויעקב קברה בסמוך למקום פטירתה, היכן שהקבר קיים עד היום.

ז. המסורת העתיקה מאד שנשים וגברים באים להפיל תחינתם, תפילותיהם ובקשותיהם בקברה של רחל אמנו והייסוד לכך הוא בנאמר "רחל מבכה על בניה". בקשותינו פונות לרחל שתבכה ותתפלל למעננו לפני כסאו של בורא עולם.

ח. מענין במיוחד תיאורו של רבי בנימין מטודלה שביקר בארץ ישראל בשנת 1170 (לפני 844 שנים), בספרו מסעות בנימין כתב וסיפר "והמצבה עשויה מאחת עשרה אבנים למנין בני יעקב ועליה כיפה בנויה על ארבעה עמודים וכל היהודים העוברים שם חותמים שמם על אבני המצבה ". נציין כי גם הרמב"ן ביקר בקבר רחל ובפרושו על התורה ( בראשית פרק ל"ה פסוק ט"ז) כתב: "ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים ,שבח לאל הטוב והמיטיב,ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל …וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות,והרמה אשר בהר אפרים רחוק ממנה יותר משני ימים" ובכך תמך בזיהוי מקום הקבר דהיום.

ט. המוסלמים עשו הכל כדי למנוע מהיהודים לפקוד את קבר רחל אמנו, הבדואים קברו את מתיהם ליד קבר רחל. השלטון העותמני הטיל מסים מיוחדים וגבוהים עבור הזכות לפקוד את קבר רחל. בשנת 1827 הצליח רבי אברהם בכר מ"כוללות הספרדים" בירושלים, להשיג הכרה בזכויות היהודים בקבר רחל . רבי אברהם קיבל פירמאן (רשיון מיוחד) בו כתוב כי אסור לאיש למנוע או להתנגד להם מלבקר במקום הקדוש.

י. בהסכמי אוסלו היה רצון להפקיד בטחון הקבר בידי כוחות פלסטינאים. קמה זעקה אדירה כנגד יצחק רבין ז"ל ראש הממשלה דאז. חברי הכנסת חנו פורת ז"ל ומנחפם פרוש ז"ל נפגשו עם רבין. פורוש פרץ בבכי מר וסוער וזעק: "זו מאמע רוחל, איך אתה נותן את הקבר שלה? העם היהודי לא יסלח לך אם תפקיר את הקבר של אמא". הלחץ הציבורי פעל והקבר נותר בשליטת צה"ל.

מספרים על רבי חיים שמולביץ שהגיע לקבר רחל פרץ בבכי וצעק "רחל אמנו אל תפסיקי לבכות, בכי ובקשי רחמים על עמך ישראל" נצטרף כולנו לתפילת הרבים כיום ונקווה בכיה של רחל אמנו למעננו יתקבל בשמים. אכי"ר