בשנים האחרונות ישנן יוזמות שונות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום לעינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל, מבוצעים מהלכים להפחתת עבריינות חוזרת והגברת שיקום ועוד.

לדו"ח המלא

כחלק מקידום נושא זה, הוחלט על פרויקט שמטרתו לזהות "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי והוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל בה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל – חטיבת התביעות.

השופט גלעד נויטל | צילום: דוברות הנהלת בתי המשפט

דוברות הנהלת בתי המשפט

ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף פעולה בין הגורמים לשם קיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו אשר מכנס לראשונה את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי, במטרה לזהות את "צווארי הבקבוק" בו ולמצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך הפלילי בישראל.

בשלב הראשון של עבודתה, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, זאת תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מותאמים. חברת "שלדור" שגויסה לטובת הנושא ערכה מחקר בהיקף שטרם נעשה כמותו על ההליך הפלילי, אשר כלל הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע לכ-70 אלף תיקים פליליים, למעלה מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי וקידוד ידני של למעלה מ-600 תיקים. המחקר בחן את הימשכות ההליך הפלילי ופרש בפני ועדת ההיגוי תשתית נתונים רחבה על בסיסה ניתן יהיה לגבש תכנית לייעול ולטיוב ההליך הפלילי. דו"ח הביניים של הועדה המתפרסם בימים אלה מפרט את תוצאות המחקר ואת המלצות הוועדה לשלב זה.

על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 צווארי בקבוק משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.

בין הממצאים המרכזיים שעלו במסגרת המחקר:

ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם

נמצא כי רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות.

כך למשל, נמצא כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. עוד נמצא כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית המשפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים.

ממצא נוסף מצביע על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום.

עוד נמצא כי תיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא נמשכים זמן רב אף יותר, ואורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).

בעקבות ממצאי המחקר מגבשת הוועדה תוכנית מקיפה לטיפול בנושא. במסגרת זו החליטה הוועדה להקים צוותי עבודה ממוקדים בנושאים הבאים

• צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה.
• צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים).
• צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים.
• צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.

בנוסף, החליטה הוועדה על עריכת מחקר המשך שישמש לבדיקה מעמיקה וטיפול בצווארי בקבוק נוספים שזוהו המאריכים את ההליך שלא לצורך. הוסכם בין חברי הוועדה כי כל גוף יפעל בהתאם לתוכנית לקידום הנושאים שתחת אחריותו וכי הועדה תמשיך ללוות גם את ביצוע והתקדמות התכנית שתגובש.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "קידום הליך פלילי יעיל והוגן הוצב כאחד היעדים המרכזיים של משרד המשפטים, זאת מתוך הכרה כי משכי הזמן ארוכים מידי, באופן הפוגע באפקטיביות ההליך, ובמקרים מסוימים אף עלול לגרום לעינוי דין. רק שיתוף פעולה פתוח ושקוף בין כלל הגורמים הקשורים להליך הפלילי יביא לאיתור נקודות הכשל אשר מעכבות את ההליך, שלא לצורך. במובן זה, עבודת הוועדה מהווה אבן דרך להשגת היעד, שכן היא כוללת עבודת מחקר מקיפה של איסוף נתונים ומידע מכל השלבים השונים על ציר ההליך הפלילי. על סמך נתונים אלו הצליחה הוועדה למפות את הנקודות הקריטיות הדרושות התייחסות וטיפול. כולי תקווה כי, הצוותים הממוקדים שיוקמו אכן יביאו לגיבוש צעדים מעשיים, שיובלו לשינוי המצב, כך שהמערכת תשרת את האזרח בצורה הטובה ביותר".

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד | צילום: דוברות משרד המשפטים

דוברות משרד המשפטים

מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר: "אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין הגופים ומודה לחברי הוועדה ובראשם לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט גלעד נויטל על עשייתם החשובה. הנושא בו עוסקת הוועדה הוא מהותי וחשוב ובעל השלכות על כלל הגופים העוסקים בהליך הפלילי. המטרה של שיתוף הפעולה היא ראויה וחשובה הן בהיבט מתן פתרונות לעומס המוטל על בתי המשפט והן בהיבט הענקת שירות מיטבי לציבור. דוח הביניים שפרסמה הוועדה כולל ממצאים והמלצות שנועדו לשפר ולייעל את השירות הניתן לציבור על ידי כלל הגורמים ותקוותי כי צוותי העבודה שהוקמו יציעו פתרונות ממוקדים לצווארי הבקבוק שאותרו ולקיצור משך ההליך הפלילי. מהלך זה מצטרף לשורה של מהלכים המקודמים על ידי הרשות השופטת ובכלל זה דיגיטציה של תהליכי עבודה, מזכירות יוזמת הפועלת באופן פרואקטיבי לקידום ההליכים והטמעת השימוש בהליכי גישור וצדק מאחה".

ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, תנ״צ דדו זמיר: ״חטיבות התביעות של משטרת ישראל אמונה על טיפול בלמעלה מ-90% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל והיא שותפה מרכזית בפרויקט צווארי בקבוק בהליך הפלילי. שיתוף הפעולה הפורה בין כלל הצדדים הוא מבורך ואנו תקווה כי המלצות הוועדה יביאו לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה ובמשכם של ההליכים הפליליים במדינת ישראל״.