ועדת החוץ והביטחון, אישרה היום, פה אחד, את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג-2023 לקריאות שנייה ושלישית, בדיון אותו ניהל מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט.

חוק שירות לאומי-אזרחי מסדיר את התנאים והכללים לביצועו של שירות לאומי-אזרחי על ידי תלמידי ישיבות, מעל גיל 21, אשר גיוסם לשירות סדיר נדחה מכוח הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון והופנו על ידי פוקד לשירות לאומי-אזרחי. הסדר זה היה בתוקף עד ליום 30.06.23, שכן זה גם היה מועד פקיעתו של פרק' ג'1.

בעקבות החלטת הממשלה 682 מיום 25.06.23 ובהתאם לה, מציעה הצעת החוק להאריך את תקופת תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024), ולאפשר למי שניתן לו צו דחיית שירות, לפני פקיעת תוקפו של החוק, לשרת בשירות לאומי-אזרחי באותם תנאים של פרק ג'1. זאת, מתוך ונוכח כוונת הממשלה לקדם הסדר כולל חדש עד תום מושב החורף של הכנסת בשנת 2024.

עו"ד יואב ארבל, יועמ"ש רשות השירות הלאומי-אזרחי, אמר היום בדיון: החוק מאפשר שמי שכבר משרת בשירות הלאומי-אזרחי ימשיך לשרת, ואנו מבקשים להמשיך לקלוט משרתים חדשים, לתקופת זמן תחומה של שנה, בתקווה שעד אז יהיה הסדר חדש שיסדיר את השירות של כל תלמידי הישיבות.

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי: "הצעת החוק הזו עוסקת בגברים חרדים, אשר כיום יש 1306 מהם בשירות הלאומי-אזרחי, מתוכם קרוב ל-300 במסלול הביטחוני וזה בגידול מתמיד.

"פתחנו מסלולים משמעותיים של שירות מוטה תעסוקה בתוך הגופים הביטחוניים, משרדי הממשלה, ועוד, ואנו רואים היענות. רבים עוד יושבים על הגדר לראות מה יקרה עם הסדר הגיוס הגדול. לדוגמה, תכנית מעלות שלנו, אשר מתחילה עם מכינה של אנגלית מתמטיקה ויישומי מחשב, ולאחר מכן הכשרה מקצועית של מנהלי רשתות, פיתוח תכנה, QA ועוד, ואז משרתים בתפקידים שהוכשרו. כל המחזור הראשון שלנו, שכבר השתחרר, התקבל לשוק העבודה בשכר ממוצע של 17 אלף ₪ לחודש.

"הצעת החוק הזו, שהשרה סטרוק הביאה לממשלה, והממשלה אישרה והביאה לכנסת, רק משמרת את המצב הקיים, ולא משנה דבר בתנאים. את הדיונים הקולניים נשמור לחוק הגיוס לכשיגיע וישנה סדרי עולם".

לאחר מכן העלה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, את הצעת החוק להצבעה וזו אושרה, כאמור, פה אחד.