הממונה על התחרות, מיכל כהן התייחסה היום (שני) בדיון ועדת הכספים של הכנסת לבחינה שרשות התחרות עורכת בתחום הפיקדונות בבנקים.

על פי ממצאי הבדיקה, בכל הנוגע לתחרות במערכת הבנקאית על לקוחות שהם משקי בית ועסקים קטנים, מדובר בשוק שמתאפיין לכאורה ברמת תחרות נמוכה, שבמסגרתה הבנקים ממעטים להתחרות באופן אגרסיבי על לקוחות של בנקים אחרים. הממונה ציינה כי מדובר בשוק שלכאורה יש לו מאפיינים של קבוצת ריכוז.

מן הממצאים עולה שהפיקדונות של משקי בית ועסקים זעירים וקטנים הם רק כ-64% מיתרות הפיקדונות שהמערכת הבנקאית מחזיקה, אך הן אחראיות לכ-77% מהכנסות הבנקים מהמרווח מפעילות הפיקדונות.

עוד עלה כי לאורך כל תקופת הבדיקה (ינואר 2017 עד פברואר 2023) הריבית שמשולמת למשקי בית על הפיקדונות שלהם בבנקים נמוכה באופן עקבי מהריבית שמשולמת לעסקים גדולים ולקוחות של הבנקאות הפרטית, וזאת למרות שמשקי הבית מפקידים את הכספים שלהם לתקופה ממוצעת ארוכה משמעותית מלקוחות במגזרים האחרים. מגמה זאת נכונה גם בתקופה האחרונה של הבדיקה: בחינת הנתונים מתחילת עליית ריבית בנק ישראל עד פברואר 2023 מעלה כי הפער בין הריבית שמקבלים משקי בית לבין הריבית שמקבלים עסקים גדולים ולקוחות בנקאות פרטית גדל בכנקודת האחוז.

משמעות הדברים היא שאילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר בסדר גודל של יותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור. וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שמשקי בית מפקידים את הכספים לתקופה ארוכה יותר.

כן מעלים ממצאי הבדיקה את הפערים בין המגזרים השונים בהיקף גלגול עליית ריבית הפריים ממרץ 2022 עד לפברואר 2023: בעוד שהעלייה התגלגלה לפיקדונות של עסקים גדולים בכ-101% וללקוחות של הבנקאות הפרטית בכ-90%, היא התגלגלה למשקי בית בשיעור של כ-68% בלבד – כלומר שכשליש מעליית ריבית הפריים נותר בכיסים של המערכת הבנקאית.