הסכם היסטורי פנימי שנחתם בין נציגי 'אגודת ישראל' לקראת הבחירות לכנסת השישית בשנת תשכ"ו (1965 למניינם) ונחשף לאחרונה מציג תכנית פנימית מהפכנית של המפלגה לביטול הסיעות המרכיבות אותה – תכנית אשר, כידוע, לא יצאה לבסוף אל הפועל. עוד במסמך: מה מקומם של העיתונים בציבור החרדי, ומדוע הוקמה מפלגת 'דגל התורה'.

במסמך שכותרתו "פרטי כל" (שמו העברי והלא-שמיש של הפרוטוקול) נכתב בסעיף ד' כי "הוחלט להכין הסכם של רצון טוב מצד כל הסיעות על נקיטת אמצעים מעשיים אשר יביאו בסופו של דבר לביטול משטר הסיעות בתנועה". ב"סיעות", מתייחס הסעיף, כמובן, לסיעה המרכזית של גור, לסיעת שלומי אמונים של הציבור החרדי בירושלים, לסיעת צעירי אגודת ישראל שייצגה את הציבור הליטאי, ולסיעה המאוחדת של ויז'ניץ. כאמור, למרות הסעיף הנ"ל, "משטר הסיעות" ב'אגודת ישראל' עדיין חי ובועט.

עניין נוסף שלא השתנה מאז כתיבת המסמך, מלפני כ-50 שנה, הוא היחס אל העיתונות החרדית. בסעיף ח' של המסמך מסכימים הנציגים "להרכיב ועדה משמעתית שתטיל את מרותה על העיתונות של התנועה (שהיוותה, למעשה, את העיתונות החרדית של התקופה)". בין העיתונים המנויים ככאלה ש"תוטל עליהם מרות" נמצאים: דגלנו הליטאי של צעירי אגודת ישראל, והמודיע החסידי.

לצד זאת, בין השורות, מספר המסמך את הרקע להתפתחותה של מפלגת 'דגל התורה' שהוקמה כעשרים שנה לאחר כתיבת המסמך. בסעיף ז' של המסמך מסכימים נציגי 'אגודת ישראל' "להתחיל בקרוב בצעדים ממשיים למען השגת הסדרת עניין השתלבות תנועת צא"י בתוך המסגרת הכללית של התנועה". כאשר המשמעות היא השתלבותם של נציגי הציבור החרדי הליטאי, המיוצגים בסיעת 'צעירי אגודת ישראל', במוסדות תנועת 'אגודת ישראל', השתלבות אשר, כידוע, לא יצא אף היא לבסוף אל הפועל והובילה להקמתה של 'דגל'.

הפרוטוקול ההיסטורי מסכם את ישיבתם של נציגי הסיעות השונות של 'אגודת ישראל' דאז, וביניהם, ח"כ מנחם פרוש ואביו ר' משה פרוש, מנהיגי 'שלומי אמונים', וח"כ שלמה לורינץ, מנהיגה של צא"י, ז"ל. המסמך נחתם בהתחייבותם של הנציגים לקבל על עצמם את ההסכמות שהושגו ולקיימן "ברוח טובה ובהבנה הדדית".