יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן הודיע היום בוועדה כי בכוונתו להביא עוד השבוע את הצ"ח יסוד השפיטה- עילת הסבירות להצבעה לקריאה ראשונה.

היו"ר ח"כ רוטמן הקריא את הנוסח המקורי של הצ"ח, כפי שהוצג בתחילת הדיונים ואמר "אני מאוד מקווה שנצביע על הנוסח הזה השבוע. דוברים רבים הגיעו, נרשמו, דיברו, גם היום וגם בשבוע שעבר".

במהלך הדיון אמר: "אצטרף לכל מי שמצטער על החקיקה. הלוואי שהיה לנו בימ"ש שלא צריך להגבילו כי הוא משתמש בחוסר סבירות רק כשהיא קיצונית אבל זה לא כך. אנחנו לא מחוקקים, לא כי גדעון סער תומך בזה או כי לפיד תומך בזה או כי יואב דותן תומך בזה, למרות שהם תומכים בזה, או כי זה מופיע במתווה הנשיא. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חושבים שה נכון וזה מה שהבטחנו לבוחרים שלנו. אני מחוקק כי זה הדבר הנכון והדמוקרטי לעשות. למרות ההתנגדות בפוזיציה, זה לא מוריד את הרצון או הצורך לחוק".

בהמשך אמר רוטמן: "יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק – אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו".

חברי האופוזיציה בוועדה הפריעו לניהולה התקין, וח"כ גלעד קריב הוצא מהדיון תוך שהוא צועק: "לא נאפשר לך מחטף חקיקתי. לא נאפשר לך את הביזיון הזה של בליץ חקיקה בשם שלנו. יושבים פה אנשים שצריכים לדבר ודעתם צריכה להישמע. אתה חצוף ובריון".

יצויין, כי בפתח הדיון התייחסו חברי הוועדה למבצע בג'נין והיו"ר ח"כ רוטמן הגיב: "אני מצטרף לאיחולים והתפילות להצלחת הלוחמים בג'נין. הניסיון לגרור את צבא ההגנה לישראל לוויכוח הפוליטי, זה בעיניי דבר חמור. זה היה חמור סביב סוגיות אחרות ובוודאי הניסיון להשתמש בזה לטובת פיליבסטר".

במשך הדיון הביא רוטמן ציטוטים מן העבר של השופטים סולברג, גרוניס, ארבל ופרוקצ׳ה ביחס לעילת הסבירות:

"סבירותה המהותית של החלטה מנהלית-מקצועית, תיבחן כמוצא אחרון; לא כדרך המלך… ‘העדר מומחיות; חזקת התקינות המנהלית; מיצוי עילות הביקורת המסורתיות – כל אלו מחייבים כי בית המשפט לא יפנה אל הסבירות המהותית אלא כאשר כלו כל הקיצין." (סולברג)

"חסרונה הגדול של עילת הסבירות ברמת ההפשטה הגבוהה שלה, שהיא מעצימה את שיקול הדעת השיפוטי וממילא מגדילה את אי־הוודאות המשפטית.״ (גרוניס)

"הקשיים שמעלה חברי, השופט גרוניס, בחוות דעתו אכן יש בהם ממש, אולם כפי שמציינת גם חברתי, השופטת פרוקצ'יה, פתרונם אינו על דרך של הימנעות מוחלטת או כמעט מוחלטת משימוש בעילת הסבירות אלא על דרך של זהירות רבה שמחויב בה בית המשפט בהפעילו את הביקורת השיפוטית ותוך שהוא מקפיד על ריסון מירבי." (ארבל)

"אין צריך לומר, כי קיומה של עילת הסבירות, כמו שאר עילות הביקורת השיפוטית על הרשות הציבורית, מחייבת הקפדה מירבית על דרך יישומה הלכה למעשה. נכון הדבר, כי בהיותה של עילה זו רחבה ובעלת רמת הפשטה גבוהה קיים חשש כי הפעלתה במקרה הפרטני, אם תיעשה בלא ריסון ראוי וזהירות מספקת, עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים לא לו, שמעבר לתחום המשפט, שבהם אין הוא אמור לפעול. החשש שמא בית המשפט יעמיד את שיקול דעתו "הסביר" במקום שיקול דעתה "הבלתי סביר" של הרשות המינהלית, ויכנס לנעליה בהפעלת הסמכות הנתונה, אינו חשש בעלמא, ואין להתעלם ממנו.״ (פרוקצ׳ה)