ימי חודש אייר, בירושלים, מהווים מקום אידיאלי לביקור, הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון של האתרים ההיסטוריים שמציעה הבירה.

הטיול והשיטוט בסמטאות הוא הזדמנות "להחליף אוויר ולהתבשם מאווירה", להיחשף לנופיו הייחודיים של האזור, לגלות סמטאות ציוריות וחבויות,  לפגוש נשים שמספרות על עברן,  וממש על הדרך, להתרשם מתנופתה של ירושלים. לא עוד ימי התקופה שבין מלחמת העצמאות לששת הימים עם שחרורה  של ירושלים.

סיור בימים אלו בעיר העתיקה שחוברה לה יחדיו, הוא סיור אל ימים עברו. ימים בהם, תפארתה של ירושלים היתה מושרת בפי כל והדרה קיבל את המונח "תשעה קבין של יופי נטלה ירושלים".

הלכנו תחילה לגשר המחבר בין חלקי ירושלים ובעבר עד להר המוריה. סיפור פארה וחורבנה של ירושלים כולה.

סיפורו של הגשר הגדול

סיפורו של הגשר הוא גם סיפור פארה וחורבנה של ירושלים כולה. אמת המים שעל הגשר היא פלא הנדסי. כדי להוביל את המים מבריכות שלמה שבבית לחם בנו החשמונאים אמה באורך של כ-23 קילומטר שעוברת דרך ארמון הנציב, משכנות שאננים והרובע היהודי. פלא הנדסי זה שנוצר בטכנולוגיה מתקדמת לתקופתה מעיד על פארה של ירושלים. אמה זו שימשה כאחד ממקורות המים המרכזיים של ירושלים במשך כמעט 2000 שנה עד ימי המנדט הבריטי.

את חורבנה של ירושלים אפשר לראות דרך הריסתו של הגשר שהתרחש פעמיים במהלך ההיסטוריה. בפעם הראשונה היו אלו החשמונאים עצמם שהחריבו אותו. בניה של שלומציון המלכה החריבו את הגשר במהלך מאבק ביניהם. ההרס השני של הגשר נעשה בזמן חורבן בית המקדש. חורבנו של הגשר הוא חורבנה של ירושלים בכללה, חורבן בית המקדש והיציאה לגלות. מאז חורבן בית המקדש לא שוקם הגשר.

מתחת לגשר, שבזמן בית שני הוביל מים אל בית המקדש, התגלו מבנה ציבורי מפואר, מעוטר בפריטים ארכיטקטוניים רבים ומרשימים וכן מקווה טהרה מהגדולים שנמצאו. שימושו של חדר זה נותר בגדר תעלומה

הלכנו עם איש מורשת הכותל, נחום אפלבוים שמכיר כאן כל פינה. נחום מספר שעל פי ההערכות המבנה נבנה על ידי היהודים שגרו בירושלים  בסביבות שנת 30 לספירה כארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש השני. החדר נבנה בבסיסו של הגשר הגדול שנמשך מאזור המגורים בגבעה המערבית עד לבית המקדש. מפלסו של המבנה שוכן למרגלות הר הבית ליד הרחוב הראשי. רחוב זה היה מלא בחנויות שהיו מחוץ לשערי המקדש ובו עברו העולים לרגל לפני העלייה להר הבית.

במבנה זה השתמרו מרכיבים רבים המאפיינים את הבנייה המפוארת מימי בית המקדש השני.

מספר שנים לפני החורבן עבר המבנה כמה שינויים. החלל הגדול של החדר חולק לאזורים קטנים יותר והגשר שמעל הורחב. בעקבות ההרחבה הקשתות של הקשר נשענו על קירותיו של המבנה. באחד מהחדרים החדשים נבנה מקווה טהרה מהגדולים שנמצאו בירושלים מתקופה זו.

על אף יופיו ופארו של החדר הגדול, לאחר החורבן המבנה נחרב חלקית ועל הריסותיו בנו הרומאים בית מרחץ גדול ומפואר. בית המרחץ של הרומאים, המסמל נהנתנות, עומד בניגוד מוחלט למקווה הטהרה שהיה חלק מהמבנה עד אז, וסימל את עבודת הקודש של בית המקדש. קירו של בית המרחץ חותך את המבנה מימי בית שני, תוך השארת שני חללים ומסדרון צר ביניהם.

למרות תהפוכות הזמן, לא היה דבר שהפריד בין עם ישראל לבירתו הנצחית. בחלל אחד אנו מוצאים ממצאים מרוב התקופות של ירושלים. הממצאים העתיקים ביותר בחדר הם חרסים המתוארכים למאה ה-10 לפני הספירה – ימי דוד ושלמה. מעט חדשה יותר, רצפה מימי חזקיה מלך יהודה בימי בית המקדש ראשון. נוסף אליהם ניתן למצוא מתקן מים חשמונאי, קיר מימי בית שני, קשתות מהתקופות המאוחרות יותר – המוסלמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית.

בצמוד למבנה המפואר נמצאו מספר מקוואות מימי בית שני. מסיבה זו מכונה האזור "קומת המקוואות" במהלך עבודות השימור נעשו קידוחים בקיר הצפוני של המקווה, ובעקבות כך התגלתה נביעה פלאית. המים זורמים ממנה וממלאים את חלל המקווה במהלך כל השנה. אך פלא גדול מזה הוא שפתח הניקוז של המקווה בן יותר מאלפיים שנה עדיין פועל, וכך מימי המקווה מהמקור החדש ממשיכים הלאה אל מעבי האדמה ללא הפרעה.

קשת וילסון ושערי תשובה

קשת וילסון הקשת האחרונה בבסיסו של הגשר הגדול, משמשת היום כאיזור תפילה מקורה ברחבת הכותל. הקשת התגלתה כבר בשנת 1867 אך הוסדרה לתפילה רק אחרי מלחמת ששת הימים. הרב גץ תיאר ביומנו כיצד תהליך פינוי העפר התרחש בסרט נע על ידי אנשים ולא על ידי טרקטורים שהיו עלולים להרוס את הריצוף.

אחת ההפתעות הגדולות ביותר של החפירה הייתה גילוי מבנה דמוי תיאטרון מתחת לקשת. תיאטרון זה יכול להכיל מעל 200 איש ובשל כן כנראה שימש להופעות מצומצמות (אודיאון), או לחילופין למקום מפגש של נכבדי העם לשם קבלת החלטות בהנהגה (בוליטריון). בנייתו של תיאטרון זה מעולם לא הושלמה ולכן יש חוקרים הסוברים כי הוא מעולם לא היה בשימוש בפועל. יש חוקרים הטוענים כי בנייתו הופסקה עקב פריצת מרד בר כוכבא.

החפירות המתמשכות באתרי מנהרות הכותל השוכנות בבסיסו של הכותל המערבי חושפות עוד טפח בהיסטוריה של ירושלים ובחיבור של כל הדורות אל עיר הבירה. באמצעות המידע שנגלה מהחפירות באתר מצליחים לספר את החלקים החסרים בסיפורה של העיר שהיא טבורו של עולם.

בסיומו של הסיור אל תחמיצו את בית הכנסת 'שערי תשובה'. ארון הקודש מעוצב כאן כעין כדור הארץ ומעליו התפילות הבוקעות ועולות מעלה.

כל בוקר מתקיימת שם תפילה בנץ החמה ובליל שבת תפילה של עד 100 איש. מהרו פן תאחרו ולא יכניסו אתכם..

שרשרת הדורות

חוויה תת קרקעית ייחודית המחולקת לשישה חללים מרכזיים הכוללים מסע מרגש ומחבר באמצעות טכנולוגיה ייחודית ומתקדמת.

בחדר הראשון פוגשים את אברהם אבינו אב האומה אשר העניק לנו את האמונה, את האחריות העניקו לנו בני ישראל אשר הפכו ל "עם" בארץ ישראל, בחדר החורבן פוגשים את התקווה, בחדר הכיסופים את הזיכרון ואת מלחמת השואה שורדים באמצעות ארבעת המוטיבים המקרבים אותנו אל התקומה. לסיכום החוויה והחיבור האישי לסיפור, עמודי יצירת הזכוכית שליוו אותנו לאורך החוויה הופכים לעמודי האמונה, האחריות התקווה והזיכרון וביניהם מוקרנים תמונות המבקרים שצולמו בכניסה כחוליה הבאה בשרשרת הדורות היהודית. המיצג מונגש וקיים בשלב זה בשפה העברית בלבד.

שער השמיים

הסיפור המרגש והמיוחד של הכותל המערבי

מהו סוד הכותל המערבי? מה מביא אנשים מרחבי העולם להתרפק על הכותל המערבי?

מיצג חדש, חדר 'שער השמים'  מביא את התשובות  באמצעות שימוש בטכנולוגיית הדמיה ייחודית שמאפשרת להכיר את סיפורם של בתי המקדש (הראשון והשני) ואת משמעותו העמוקה של הכותל המערבי עבור העם היהודי כמקום תפילה והודיה באופן מרגש וכמעט "מציאותי". במהלך המיצג נוצר "דו-שיח" בין המסכים המקיפים את חלל המבנה ובין ההדמיה המוקרנת במרכזו וכך מושגת חוויה מרגשת ועמוקה שעוטפת את המבקרים.

המיצג ממוקם בקומת הכניסה של בית מורשת הכותל – אל מול הכותל המערבי.
בסיום המיצג מחכה למבקרים הפתעה מרגשת. 8 דקות  לכל המשפחה.

הכניסה לכל האתרים, בתיאום מראש, בתשלום ובהזמנה מראש במוקד הטלפוני ובאתר הכותל *5959

סיפורן של נשות ירושלים

אמרנו חיבור בין חלקי העיר ואנשיה, אז הלכנו לסיפורן של 7 נשים ברחבי העיר.

שבע מנשות ירושלים, חברות קהילת נשים וסיפורים בירושלים, פותחות לרגל יום ירושלים את הבית ואת הלב, ומארחות כל החודש בנושאים הקשורים לעיר.

הביקור מתואם ישירות מול המארחות הביתיות, חברות מיזם נשים וסיפורים בירושלים,  זוהי יוזמה של תיירות חברתית מיסודה של המחלקה לקידום נשים באגף חברה בעיריית ירושלים, במסגרתה נשים מארחות בביתן יחידים וקבוצות מבקרים ומספרות את סיפור חייהן או השכונה בה הן גרות, בשילוב כיבוד.

אחת מהן היא כנרת בוטיל ( על שמו של המרד הגדול של יהודי תימן בשנת 1679,  שנולדה בעין כרם ובביתה בית הבד של 'בת הכפר'. לשמוע ולהרגיש את סיפור המשפחה השורשית מתימן, שהגיעה אל הכפר עין כרם לאחר מלחמת העצמאות , ללכת במדרגות גן עדן, לסייר  בעמק התימנים (כן יש דבר כזה) ולהכיר את ירושלים האחרת. 052-3466426.  עיר שחוברה ומחברת לה יחדיו.