איך זה שתמיד…. \\ הרב אפרים אפשטיין

    הרב אפרים אפשטיין No Comments on איך זה שתמיד…. \\ הרב אפרים אפשטיין

    פרשת השבוע עם הרב אפרים אפשטיין, באדיבות ארגון "ערכים"

    צילום: מרצי ערכים
    17:13
    26.04.24
    אבי יעקב No Comments on הלקוחות המומים: גם 'יש חסד' בירושלים מוכר ללא כשרות לפסח

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    לפני כמה שבועות קיבלתי בתיבת המייל שלי מכתב מעניין.

    מישהו שלח לי שיר שפורסם בספר 'טיוטה של אושר' מאת נעם חורב.
    השיר נקרא 'מילה טובה מילה רעה'.

    בסוף ההודעה הוא שאל ,אם יש לי תשובה לשאלה שנשאלה בבית האחרון.

    וכך הם מילות השיר,

    כשמישהו זורק לי "אתה נראה טוב!"
    אני מבטל אותו ברגע בלי לחשוב.
    ואם הוא ממשיך,"אני אוהב את מה שאתה עושה!"
    אני מפטיר;"בקטנה.." ומשנה את הנושא.

    כשמישהו אומר לי,"אתה משהו מיוחד!"
    אני הודף אותו ככה בהנף יד.
    ואם הוא מתעקש,"תשמע אתה גדול!"
    אני עונה,"זה לא אני, זה המזל.." וזה הכל

    אבל כשמישהו זורק לי מילה רעה
    אני מתיחס אליה כאל אמת אחת ברורה
    ולוקח לריאות,וזוכר אותה היטב
    והיא ננעצת כמו סיכה, ישר אצלי בלב

    ובלילה, במיטה,לפני שאני נרדם
    האנשים המכבים עוברים מולי,כולם
    ואני סוחב שם על הגב כל ביקורת ודקירה
    ומנציח את החולשות והפגמים מול המראה

    ואיך זה שתמיד קל לנו להאמין
    לעלבונות שהם ברזל,למילים שהם סכין
    וכל כך קשה לנו לשמור קרוב קרוב
    את כל מי שמזכיר לנו -שיש בנו גם טוב.

    לאחר שקראתי את מילות השיר, עניתי לשולח
    שאכן יש לי תשובה והיא גם כתובה בפרשת
    'בשלח'.

    המילים הראשונות שפותחות את הפרשה,
    "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי אמר אלוקים פן ינחם העם הראתם מלחמה ושבו מצרימה".

    מדוע הכותרת של הפרשה היא "ויהי בשלח פרעה.." ?
    וכי פרעה הוא זה ששילח את בני ישראל ??
    הרי פרעה עשה את הכל כדי לא לשלח את בני ישראל ואילולי הקב"ה שהיכה בו את עשר המכות, הוא הרי היה ממשיך לשעבד את בני ישראל ?
    בפרשה הקודמת נאמר במפורש,
    "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם",
    אז מדוע אצלנו בתחילת הפרשה נוקטת התורה במילים "ויהי בשלח פרעה" ?
    איך פרעה קשור לצאת בני ישראל מארץ מצרים ??

    הרמב"ם במורה נבוכים על המילים,
    "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים…"
    מסביר,
    "שהסב אותם ה' מן הדרך הישרה…מפני שלא היו יכולים לסובלו מפני הטבע…שאין בדרך האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחומר ובלבנים ואחר כן ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילדי הענק פתאום…
    כמו שנודע שההליכה במדבר ומיעוט הנאות הגוף..יולידו הגבורה והופכם יולידו רך הלבב.."

    הרמב"ם מסביר שבני ישראל כשיצאו ממצרים,עדיין…ברוחם נזקקו לעבור תהליך של יציאה מעבדות לחרות.
    כמו כן כפי שמופיע בחז"ל עדיין לפי דרגתם היו זקוקים לעבור את כל הנסיונות במדבר כדי ליצור בקרבם את האמונה המושלמת בבורא עולם.
    לכן נתנסו במצבים של חוסר במים, אוכל ועוד.

    הקב"ה אכן הוציא את בני ישראל ממצרים,
    אבל עדיין…."פרעה" ,מה שהוא מסמל היה בתוכם,
    לכן היו צריכים לעבור את המסע במדבר.

    הקב"ה , ורק הוא לבדו הוציא את בני ישראל מארץ מצרים, אבל פרעה עדיין שם..

    "ויהי בשלח פרעה"- זו הכותרת לכל מה שמספרת אח"כ התורה על מסעם של בני ישראל במדבר, כי "פרעה" עדיין שם.

    רשמי העבדות ברוחם ורשמי הרוח הכפרנית ששלטה במצרים שבני ישראל ספגו, הם הסיבה וההסבר לכל מה שמתרחש במסע הארוך במדבר.

    "ויהי בשלח פרעה את העם" זו הסיבה שבגינה,
    "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים…."

    התורה מגלה לנו שהסיטואציות בהם אנחנו נתקלים בחיים,הם בעצם מראה שמראה לנו את עצמנו.

    אם רושם העבדות עדיין קיים בליבם של בני ישראל, אזי כשיתקלו במלחמה שתתרגש עליהם,
    הם לא ימצאו בליבם את האומץ אלא את מורך הלבב.
    לא המלחמה היא היוצרת את הפחד..
    המלחמה רק מגלה את הפחד שכבר קיים ונמצא בלב פנימה.

    אם "פרעה" עדיין מתקיים בליבם, אזי כשיתקלו במצב של חוסר בשתיה או במזון, הם לא ימצאו בליבם את האמונה הנדרשת…( כמובן בזהירות הנדרשת כשמדברים על דור יוצאי מצרים והכל כפי דרגתם הגבוהה שאינה בכלל במושגים שלנו)
    לא החוסר בשתיה הוא היוצר את החסרון בדרגת האמונה הנדרשת,
    חוסר השתיה בלב המדבר רק מגלה את מצבם שכבר היה כך קודם לכן.

    זוכרים את השאלה בבית האחרון שבשיר ??

    ' ואיך זה שתמיד קל לנו להאמין
    לעלבונות שהם ברזל,למילים שהם סכין
    וכל כך קשה לנו לשמור קרוב קרוב
    את כל מי שמזכיר לנו -שיש בנו גם טוב.'

    כשמשהו בתפישה שלנו על עצמנו, הוא שלילי.
    כשאנחנו לא באמת מעריכים את עצמנו,
    כשאנחנו לא באמת משוכנעים שאנו ראויים להערכה ,לכבוד,למילה טובה…
    אזי כשיגיע הטריגר בדמות מישהו שיזרוק לנו מילה רעה
    מיד יקומו כל התפישות השליליות שלנו על עצמנו "ויתפשו את המושכות".

    אינני מסיר אחריות ממי שמתנהג אלינו שלא כשורה,הוא בודאי אינו בסדר,
    ובודאי עדיף לשמור מרחק מאנשים שכאלו.

    אבל..כדאי שנזכור שהכח נמצא אצלנו..
    אותם האנשים "המכבים" הם רק מזכירים לנו ומעוררים משנתם את התפישות שליליות שלנו על עצמנו שכבר קיימות בתוכנו.

    אם נלמד להעריך את עצמנו , אם נלמד לקבל את עצמנו בלי פקפוק
    אם נאמין בכל מאודנו שאנחנו ראויים להערכה, לכבוד,למילה טובה…. ,
    ואין מי שלא…
    כל ה"מכבים" למינהם לא יוכלו לנו.

    אז בנתיים….תשמרו קרוב קרוב את כל מי שמזכיר לכם,לנו – שיש בנו גם טוב.


    להערות והארות אשמח גם במייל
    [email protected]



    0 תגובות