האזינו>>>

בפרשת השבוע,
"ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם …"

בפרשה הקודמת,פרשת 'צו' ,בסיום מלאכת הקמת המשכן ,הקריב משה את קורבנות אהרון ובניו במשך שבעה ימים – 'ימי המילואים'.
ובתחילת הפרשה שלנו,ביום השמיני החל אהרון בהקרבת הקורבנות.
וכך.. ביום השמיני פונה משה אל אהרון:
"…קרב אל המזבח…".

רש"י שמבחין בדברי משה אל אהרון שלכאורה נראה שאין צורך בהם,שהרי אהרון הכהן בודאי יודע ומכיר את עבודתו,
מביא את מה שהתרחש מאחרי אותם הדברים,
"שהיה אהרן בוש וירא לגשת,אמר לו משה,
למה אתה בוש ? לכך נבחרת ! ".
אהרון התבייש והיה ירא מלגשת לעבודתו ולכך אמר לו משה, לכך נבחרת.

השאלה היא,
במה "משכנע" משה את אהרון לגשת לעבודתו ?
מה טמון מאחורי המילים "לכך נבחרת,
וכי אהרון אינו יודע שלכך הוא נבחר ??
הרי אהרון בוש וירא רק משום שהוא זה שנבחר,
אז מה מוסיף לו משה במילים "לכך נבחרת" ??

כדי לענות, אבקש לחזור לחומש שמות,לסיפור מינויו של משה ע"י הקב"ה לדבר עם בני ישראל .

משה רבינו פונה אל הקב"ה ואומר "…בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי"
אבל הקב"ה אינו מקבל את טענתו של משה ושולח אותו אל העם.

השאלה היא מדוע ?
וכי לא כדאי לשלוח אל העם דובר רהוט שמילותיו סדורות,ברורות ובהירות ?
וכי לא כדאי שמי שידבר אל העם,יוכל לרכוש את ולדבר אל ליבו בדיבור מושך ??

דבר פשוט הוא שאנשים כדי לתקשר האחד עם השני זקוקים לשפה משותפת.
אם האחד דובר אנגלית והשני דובר סינית,הם לא יוכלו לתקשר ביניהם.
ככול והאחד ירצה להעביר מסר דק יותר,כך יקטנו הסיכויים להבנה בינהם ויגבר התסכול.
אנחנו יודעים מה קרה בדור הפלגה כשהקב"ה בלבל את שפתם.
אותו הדבר מתרחש גם ברמה הרגשית.
כשהאחד חווה מצוקה רגשית,הוא זקוק למישהו שדובר את שפתו.
הוא זקוק להבנה,לאמפתיה,למישהו שיוכל להבין את מצוקתו הרגשית.
רק אח"כ ניתן יהיה "לחלצו מהבור".
רק כך ניתן לרפא את הכאב.
ככל ואותו אחד לא ירגיש שמבינים אותו,השיחה רק תגרום לו ליותר תסכול ומצוקה.

הגיע אלי פעם מישהו שתוך כדי השיחה סיפר לי שהוא שח את כאבו בפני מישהו שקרוב אליו,
ואותו קרוב הציע לו דרך מסוימת שתוכל לעזור לו לרפא את כאבו.
הוא סיפר לי את מה שהציע לו אותו קרוב.
ואז…במשך מספר דקות הוא "שפך אש וגופרית" על אותו ידיד.
'איך הוא מעז לומר לי דבר כזה', 'נראה אותו אם היה במצב שלי', 'אני לא אדבר איתו יותר לעולם',
ועוד משפטים בסגנון דומה.

הקשבתי לו… כשהוא סיים התחלתי אני לדבר אך ורק בשפת האמפתיה.
זה היה נראה כאילו ירדה לו אבן מהלב.
הוא קיבל את כל מה שאמרתי ואף רשם לפניו צעדים מעשיים לישום.

מה שהיה מדהים הוא,שאמרתי לו בדיוק את מה שאמר לו אותו אחד….
את אותם הדברים,רק בשפה שהוא מבין.

בני ישראל היו משועבדים במצרים,שעבוד נורא מאות שנים.
הקב"ה רוצה לשלוח אליהם את שליחו כדי להודיעם על הגאולה הקרובה וכדי שילך לדבר עם פרעה עבורם.

את מי ישלח הקב"ה ? מי יכול לדבר איתם בשפתם ? מי יכול "להבעיר" אצלם את התקוה והאמונה ?

במדרש מובא שמשה רבינו היה כבד פה וכבד לשון, משום שכאשר היה תינוק וישב בחיקו של פרעה, משה הפעוט שלח את ידו ושם את כתר פרעה על ראשו.
פרעה ראה בכך סימן שהוא ירצה להוריד אותו ממלכותו, וכפי שיעץ לו בלעם הוחלט להרוג את הילד הזה.
אולם יתרו שהיה נוכח באותו מעמד נתן עצה להביא לפניו שתי קערות.
באחת מרגליות ויהלומים ובשניה גחלים לוחשות ולראות לאן ישלח הילד את ידו.
ואכן כאשר הביאו את שתי הקערות משה רבינו שהיה ילד פיקח שלח ידו אל הקערה עם אבנים טובות והיהלומים ובא מלאך ודחף את ידו לכיוון הגחלים, אחז משה רבנו בגחל הלוהט ושם אותו בתוך פיו וכך ניצל מגזרת פרעה ומאז..כתוצאה מהכוויה נהפך לכבד פה וכבד לשון.

משה רבינו נשא איתו בדיבורו את הסבל של שיעבוד מצרים.
שבט לוי כולו לא היה משועבד תחת יד פרעה
חוץ מאחד.
משה רבינו שהיה משבט לוי נושא בדיבורו,מאז שהיה פעוט,את רשעותו של פרעה.
דוקא משום שהיה כבד פה וכבד לשון,הוא יכול לדבר אל העם.
הם ישמעו את מילותיו,את חתך מילותיו,הם יזכרו בעקבות מה הוא נכה בדיבורו כל ימיו,
הוא..,הוא מסוגל להבין לליבם,הוא מדבר בשפתם.
הוא גם יוכל לדבר בשליחות הקב"ה בעבורם אל פרעה.

ופרשה שלנו,את הדברים האלה ממש,אומר משה לאהרון.

אהרון היה בוש וירא מלגשת,כפי שמסבירים המפרשים,משום חלקו בחטא העגל.
אומנם אהרון ניסה למונעם ולעכב בידם,אבל זה לא צלח
הם הביאו אליו את הזהב…והעגל נהיה לעובדה מוגמרת.

אהרון חושב שמפני חלקו בחטא העגל הוא לא זה שראוי להקריב עבור העם.
הוא לא זה שיכול לגרום שהשכינה תשרה על המשכן ואז ידעו שנתכפר חטא העגל.
ועל זה אומר לו משה " לכך נבחרת ! ".
דוקא אתה שהיית שם,דוקא אתה שחווה את הבושה שהם חווים,את הכאב הנפשי העמוק שלהם על חטא העגל
דוקא אתה יכול להיות שליחם לפני בורא עולם.
דוקא אתה יכול להביא את כאבם וצעקתם לבורא עולם.
איתך הם יכולים להתעלות ולהתכפר
אתה יכול לדבר בשפתם,בשפת הצער והבושה.

אני,כך אומר משה,הייתי בראש ההר כשהתרחש חטא העגל
אני לא יכול להימצא בתוך כאבם כמו שאתה יכול.
אתה הוא הראוי.
דוקא בגלל שאתה בוש וירא, לכך זאת הסיבה שאתה נבחרת.

להערות והארות אפשר במייל
a0527632660 @gmail.com