בפרשת השבוע התורה מספרת כיצד יעקב מקבל את הברכות שיעד יצחק אבינו לעשו.

רבקה ששומעת שיצחק רוצה לברך את עשו,
מלבישה את יעקב בבגדי עשו,שמה על ידיו עורות גדיי עיזים כדי שיצחק לא יוכל לזהותו,
וכך ברמאות שולחת אותו לקבל את הברכות שמיועדות לעשו.

השאלה היא, מדוע יש צורך בכזו תוכנית מורכבת ?
אם רבקה מבינה שיעקב הוא הראוי ועשו רק מרמה את אביו,"כי ציד בפיו",
א"כ מדוע שלא תלך ותספר את הדברים ליצחק ?
מדוע יש צורך בעסק הרמאות, מדוע בהחבא ??

שאלה נוספת היא, על מה שמגלה לנו התורה לגבי טיב הקשר בין יצחק לעשו,
"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו…"
בפשטות ההבנה היא כפי שרש"י מביא שעשו היה מרמה את אביו ומציג את עצמו כצדיק.
וכי מסתבר לומר שיצחק לא עמד על טיבו של עשיו ?
וכי מסתבר לומר כי ההתנהגות של עשו כ"איש יודע ציד איש שדה" לא הגיעה לאוזניו של יצחק ??

בעקבות השאלות האלו ועוד, אבקש להציע כיוון אחר,
אבל…קודם סיפור.

הגה"צ הרב ניימן שימש כמנהל רוחני -משגיח בישיבת 'אור ישראל ' בפתח תקוה.
פעם אחת, כך סיפר אחד מהתלמידים שהיה נוכח בשכת מעשה, הלך הרב ניימן לצורך עניין מסוים במרכזה של העיר כשלפתע הוא רואה את אחד מהבחורים הלומדים בישיבה.

'מה אתה עושה כאן ' ,פנה אליו הרב ניימן.
הבחור היישיר מבט וענה בחוצפה:
'אני הולך לקולנוע לצפות בסרט'.

אותו אחד שהיה נוכח באותו הרגע ,סיפר שהוא עצמו היה המום.
בישיבה, אף אחד לא מעלה על דעתו, לצאת ולשבת בקולנוע.
לצאת מהישיבה,ללכת לקולנוע ולצפות בסרט, זה הרי מנוגד לחלוטין לכל סולם הערכים שאותו מחזיק בן ישיבה.
מי היה מעלה בדעתו שבחור שדבר שכזה נמצא אצלו בלקסיקון, נמצא בישיבה ??

ובכלל, איך הוא מעז להתריס כך בעזות פנים מול המשגיח ??

אבל תגובתו של הרב ניימן לאותו בחור היממה אותו עוד יותר.
'למה אתה בלי סוודר' ,השיב לו הרב ניימן
'הרי קריר בחוץ ואתה עלול לחלות,תחזור לישיבה ותביא את הסודר'

הרב ניימן לא הוציא אותו מהישיבה,לא גער בו ואפילו לא העיר לו.
רק.. 'מצער אותי שקר לך, לך תביא את הסוודר'

אותו בחור שככל הנראה לא יכול היה שלא להיות מושפע מתגובתו-מאהבתו של המשגיח,
ניגש אל הרב ניימן לאחר מספר ימים ,ביקש סליחה והודיע לו על החלטתו לפתוח "דף חדש".

לימים,אותו בחור נהיה ראש כולל מוכר וחשוב בירושלים.

יצחק מכיר היטב את בנו בכורו את עשו.
אין חילוקי דעות בין יצחק לבין רבקה,בהכרה מיהו יעקב ומיהו עשו.
" ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים".
את ההבחנה הזאת בין יעקב לבין עשו מכירה רבקה ומכיר גם יצחק.

יצחק אבינו מכיר היטב את עשו בנו,
ודוקא בגלל זה וזאת הסיבה ש"ויאהב יצחק את עשו".

הכלי היחיד שתמיד יכול להשפיע ,גם במקום בו הכלים האחרים אינם ברי שימוש ,זו האהבה.

אהבה נותנת הרגשת שייכות,חיבור.
אהבה משרה רוגע.
אהבה פותחת את הלב ואת היכולת להקשיב ולקבל.

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"
שימו לב לשוני בין אהבה של יצחק לבין אהבתה של רבקה.

אצל רבקה הפסוק מתחיל בשמה – "ורבקה",
הדגש הוא על רבקה, ומיד אח"כ מתאר הפסוק שהיא "אוהבת את יעקב".
אבל אצל יצחק הפסוק פותח במילה "ויאהב",
הדגש הוא על האהבה.
רבקה אוהבת את יעקב וזה טבעי
אבל יצחק, " ויאהב יצחק.." ,הוא בוחר לאהוב את עשו, הוא פועל כדי לאהוב את עשו.

כי זו הדרך שיכולה לתת את הסיכוי לעשו.

התרגום על המילים " ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" כותב:
"ורחם יצחק ית עשו ארי מצידה הוה אכיל"

התרגום מבאר את המילים "…כי ציד בפיו" כפשוטם.
שיצחק אוהב את עשו משום שמביא לו אוכל.

כיצד ניתן להבין את הדברים? הרי המדובר הוא ביצחק אבינו ??

אלא כפי דברינו,
"ויאהב יצחק", הוא בוחר לאהוב את עשו, הוא פועל כדי לאהוב את עשו.
הוא מחפש את המקום- הנקודה שאם יתבונן עליה ,אזי יתפתח בו רגש אהבה לעשו.

"כי ציד בפיו", למרות כל מעשיו והנהגותיו,
הוא מביא לו אוכל, הוא מכבד את אביו,
יש על מה להתבונן כדי לפתח כלפיו אהבה.

יצחק בוחר במודע לאהוב את עשו, כי גם לעשו צריך לתת את הסיכוי.

אם תרצו…תפקידנו הוא למצוא את הדרך לאהוב, גם את הילד שיותר קשה לאהוב.
כי הילד הזה זקוק יותר מהאחרים לאותה אהבה.

מסופר על הרב קוק, כי פעם אחת הגיע אליו אדם וביקש עצה בעינייני חינוך,
הוא סיפר שבנו סר מדרך התורה והמצוות,
מה לעשות ??
שאל אותו הרב קוק: "האם אהבת את הילד כששמר מצוות " ?
"כמובן",השיב האב
"אם כן", אמר לו הרב ,"מעתה והלאה תאהב אותו אפילו יותר".

רבקה לא הולכת ליידע את יצחק בדבר עשו,
משום שיצחק מכיר היטב את עשו.
הרי זו הסיבה שהוא בוחר לאהוב אותו.

רבקה ויצחק חלוקים לגבי הענקת הברכות לעשו , הם אינם חלוקים בראיית המציאות.

יצחק אבינו מלמד אותנו שיעור חשוב בחינוך.

"ויאהב..", זו הדרך היחידה,
גם אם היא לא מגיעה בקלות או בטבעיות, תמצא את הדרך.

אם בעשו היה אפשר למצוא…., אז במי לא.

יפה יהיה לסיים בדברים נהדרים שמצאתי ב'שפת אמת'.

"גם נראה שבוודאי היה ברכת יצחק לעשו באופן שהיה עשו מרוחק מהקדושה שעם כל זה יוכל למצוא הארת הקדושה.
כי בודאי גם יצחק ידע שאינו צדיק.
רק שסבור שעוד יוכל להתקרב.
וברכה זו נטל יעקב והוא לדורות לזרעו , שגם שאנחנו רחוקים נוכל למצוא את נקודת הקדושה.
….שיעקב נטלו לדורות לזרעו "

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]