"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" מדוע הפסוק משתמש בלשון יציבות?

לעיתים האדם רוצה להיות ירא שמים אך לא מצליח לעשות זאת, בגלל שספיקות על חומרת העבירה או על משמעותה נגנבים להם בתוך מחשבות המוח שמאפשר זאת עקב חוסר בחוסנה של יראת שמים.

הפסוק "יראת ה' טהורה עומדת לעד" מלמד אותנו כי יראת שמים מחזקת את האדם, אך יראת שמים מדומה כזאת שגורמת לפחד שמשתק מעשיית מצוות או גורם לחוסר יציבות איננה בבחינת 'עומדת לעד' שהרי איננה טהורה.

'אתם נצבים' אומר כי כל יראת שמים טהורה גם הפשוטה ביותר של 'חוטב עציך ושואב מימך', מקורה באמונה פשוטה ותמימה שמייצבת את האדם מחד וגורמת לו בריחה מן העבירות וחיזוק בתפילה מאידך גיסא.

ביום הדין אנו מתמלאים ביראת שמים כאשר אנו עסוקים בהמלכת ה' יתברך על ידי פחד מעומק הדין, אנו לא נשאר עם רק בפחד מהדין שהוא אכן חשוב כשלעצמו, אלא ממשיכים אותה להמלכת ה' יתברך וקדושת שמו עלינו וכך אנו נצבים ועומדים כמו בני מלכים, במילים אחרות היראת שמים מעמידה אותנו כבניו של הקב"ה.

בסוף השנה אנו מתפללים על השנה הבאה עלינו לטובה אך גם עלינו להודות על השנה שעברה, לעמוד זקופים ולהגיד תודה  לה' יתברך על כל הטוב שגמלנו.