חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין הודיעה כי החליטה לא להתמודד בפריימריז במפלגת העבודה. "הצטרפתי לזירה הציבורית בגיל 20 ואמשיך לפעול בזירה הפוליטית. למרות התמיכה הרבה לה אני זוכה, נכון להיום, ביתי אינו אותו הבית. אני מודה לחברי וחברותי האהובים במפלגה ובסיעה על כהונה סוערת ומורכבת", אמרה.

לדבריה: "פסעתי לראשונה למסדרונות הירקון 110 כשהייתי בסך הכל בת 20 ובגיל 21 זכיתי להצטרף לקמפיין הבחירות של יצחק רבין. מהמנהיגות שלו למדתי כללים בסיסיים של התנהגות בפוליטיקה, ולצערי אלו נעלמו מהזירה שאני מכירה היום. לכן, לאחר לבטים קשים, החלטתי לא להתמודד בפריימריז במפלגת העבודה. הבטן מתהפכת לי כשאני כותבת מילים אלו – עולמי הבוגר עוצב במידה רבה בין הכתלים הרעיוניים של מפלגת העבודה. אבל, נכון להיום, ביתי אינו אותו הבית. ראיתי בפירוק המחנה הציוני ובדרך, טעות אסטרטגית שתפגע קשות בסיכוי לחילופי שלטון ובמפלגת העבודה כציר חיוני להשגת היעד לטובת המדינה ואזרחיה".

"את המהלך הגדול שהחל בשותפות בין הרצוג ללבני היה עלינו להרחיב בחיבורים נוספים שיובילו לניצחון. פירורי המפלגות במרכז ובשמאל מחייבים את כולנו לחשיבה דחופה ומידית בדבר עתיד המחנה הלאומי-הדמוקרטי. בעת הזאת, איני יכולה לטעון כפי שעשיתי בפני צירי הועידה לסלאלום אידאולוגי, לאיבוד "הרגל" שלנו במרכז הפוליטי, ובה בעת לשכנע את הציבור בדרכנו. יש גם לי אחריות לכך".

ורבין הוסיפה: "אני מודה מעומק הלב לאלפי החברים שבחרו בי והביעו בי אמון, ובמיוחד לאנשי מחנה רבין שהלכו לצידי מיום שדרכתי בפוליטיקה. אני אוהבת את הכנסת והתייחסתי ביראה ממש לזכות שנפלה בחלקי. כבר בשנה הראשונה לכהונתי קיבלתי את אות הפרלמנטר המצטיין ואני שמחה על החברויות שיצרתי בסיעתי ומחוצה לה. התמיכה שאני זוכה לה במפלגה ובציבור כולו, על ההתעקשות להביא קול אחר בתוך המחנה, גם כשזה לא פופולרי, מחייבת אותנו לבדוק מדוע הציבור התנתק מאיתנו. הובלתי מאבקים פרלמנטריים לא שגרתיים ואני גאה בהישגי לטובת הציבור הישראלי – אני יודעת שהרגשתם שאני שם בשבילכם, בכל יום ומכל הלב. אני ממשיכה להאמין בערכי המפלגה עליהם גדלתי – הביטחוניים-מדיניים והחברתיים, ואמשיך להיות חלק מהזירה הפוליטית גם בעתיד".