היום הוגשה תגובת הכנסת לעתירה של מרצים ומרצות באקדמיה בעניין "התוכנית הרב-שנתית להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית התשע"ז-התשפ"ב", במסגרתה אישרה המועצה להשכלה גבוהה הקמת מוסדות לימוד ומסלולי לימוד להשכלה גבוהה בהפרדה מגדרית, המיועדים לציבור החרדי.

בכל הנוגע לכנסת, נטען בעתירה כי יש לבטל את הסעיף לחוק זכויות הסטודנט לפיו "לא יראו הפליה לפי סעיף קטן (א) בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת". לשיטת העותרים עצם ההפרדה המגדרית בהשכלה גבוהה, יהא ביטויה אשר יהא, פוגע שלא כדין בזכות לשוויון ובכבוד האדם. בעתירה הועלו טענות גם לעניין המדיניות של המועצה להשכלה גבוהה ועל אופן יישום ההפרדה המגדרית בפועל. טענות אלה נוגעות לרשות המינהלית, ועל כן הכנסת לא הביעה לגביהם כל עמדה.

בתגובת הכנסת נטען, כי אין מקום לבטל את הסעיף מאחר שהפגיעות הנטענות על-ידי העותרים אינן נגרמות כתוצאה מהחוק עצמו. חוק זכויות הסטודנט לא קבע היתר גורף לכל ביטוי של הפרדה מגדרית בהשכלה הגבוהה, אלא רק ביקש למנוע איסור גורף להפרדה מגדרית על רקע אורח חיים דתי-תרבותי. בסופו של דבר ההכרעה בשאלת ההפרדה המגדרית כרוכה באיזון ובמידתיות אשר בחינתם, כך לדעת הכנסת, רלוונטית למישור המינהלי ולא למישור החוקתי.

עוד טוענת הכנסת בתגובתה לבג"צ, כי "חוק זכויות הסטודנט הוא חוק מסגרת בלבד, והוא אינו קובע באופן מפורט או מכתיב את "כללי המשחק" בעניין זה". מלאכת המחשבת לאזן בין כלל האינטרסים הנוגעים בדבר הוטלה על הרשות המבצעת, ובכלל זה המועצה להשכלה גבוהה. על הרשות המבצעת להבטיח כי לצד ההכרה בייחודיות של החברה החרדית ולצד האינטרס הציבורי החשוב של הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי, לא ייפגעו יתר על המידה אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים ועקרונות יסוד – הן מנקודת המבט של האקדמיה והן מנקודת המבט של החברה הישראלית כולה".