"ויגש אליו יהודה"(מד' יח')

כותב בעל הטורים שיהודה ניגש באותה עת למלחמה וגם רש"י כתב שיהודה ניגש לדבר איתו קשות.
שואלים "האלשיך" "והאור החיים" וכי יהודה כפוי טובה ח"ו היה, מדוע נקט גישה קשה של מלחמה הרי כשבא השליח לחפש את הגביע אמרו לו "את אשר יימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה  לאדוני לעבדים" וגם יהודה עצמו אמר "מה נדבר ומה נצטדק…הננו עבדים לאדני גם אנחנו וגם אשר נמצא הגביע בידו" אולם יוסף אמר לו בצורה יפה חלילה לימעשות זאת רק אשר נימצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד" א"כ מדוע דיבר עם יוסף קשות?

אלא אחי יוסף ראו בכל התהליך שעובר עליהם במצרים שיד ה' מענישה אותם עבור מכירת יוסף, ולכן אפילו שהיה בכוחם להרוג את כל מצרים לא עשו כן, כיון שרצון ה' להענישם וליסרם אין להם לעשות כלום ואמרו "האלוקים מצא את עוון עבדיך" וקבלו עליהם את הדין, אולם כאשר ראה יהודה שיוסף נטפל לבנימין ורק הוא יהיה עבד, הבין שאין לזה שום קשר למכירת יוסף כי בנימין לא היה קשור למכירת יוסף וסתם הוא נטפל אליו לכן מיד ניגש למלחמה.

וכותב "הלב אליהו שרואים כאן את האמונה החזקה שהייתה לשבטים, שכשרואים צרה שבאה להם מיד מפשפשים ומתוודים "אבל אשמים אנחנו" על כן באה אלינו הרעה הזאת, ואפילו שיכלו להפיל את כל מצריים כמו שאמרו חז"ל שיהודה שלח את נפתלי לבדוק כמה שווקים יש במצרים קפץ ומיד חזר שיש יב' אמר להם לאחיו אני אחריב שלשה ואתם כל אחד יחריב שוק אחד ולא נשאיר בהם אחד, ורק אז "ולא יכל יוסף להתאפק" מדוע כי ידע את צדקתם של אחיו ואת טעותו עם בנימין כי מה' מצעדי גבר, וכל זה ללמדנו שאם אירע איזה צרה או מחלה לאדם ח"ו, ידע שכל דבר בא בהשגחה פרטית, וכל מה שמוטל עליו הוא לעשות חשבון נפש בשל מה הרעה הזאת, ומדוע נגזר עליו כך משמים.

מספרים על הצדיק רבי אליהו לאפיאן זצ"ל כשהגיע לישיבת קמניץ כשעלה במדרגות מעד ונפל מהמדרגות ונשאר ישוב על הרצפה כמה דקות, ניגשו אליו ושאלו אם הוא מרגיש טוב, וענה שהכל בסדר, אם כן שאלוהו למה אינו קם על רגליו, אולי קרה משהו לא טוב ? ענה להם אני יושב וחושב מהי הסיבה שמעדתי ובגלל איזה עוון זה קרה לי, אדם לא נופל סתם, אם נופל עליו לעשות חשבון נפש, "אבל אשמים אנחנו".

"ולא יכל יוסף להתאפק… ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו" (מה' א')

אם נתבונן בכל הסיפור של יוסף ואחיו מיום שבאו למצרים, ישנו דבר מאוד מוזר איך יתכן שבכל המהלכים, כל המפגשים האירועים המוזרים, לא העלו על הדעת בשום שלב שיוסף הוא העומד לפניהם,? עשה אותם מרגלים, שאל אותם שאלות מוזרות על אביהם ואחיהם הקטן, עד כדי כך שרש"י כתב שיהודה עצמו התפלא למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים? אחותנו אתה מבקש?, ועוד  החזיר להם כספם, ידע את שמותם, הושיבם לפי גודלם, נטפל לבנימין, מילא את שקיהם, הובאו לאכול בביתו, כל פעם שואלם מה שלום אביכם, והם לא מבינים מאומה!! פלא היכן חוכמתם ותבונתם של בני יעקב?

אלא אומר  בספר "דגל מוסר" מה שהיה חסר כאן זה לא חוכמה ולא כשרון אלא "חוסר הרצון" להבין, כי עמוק עמוק בתוך תוכם לא היו מעונינים להגיע למסקנה זו, ומדוע לא רצו להבין, כי בחקירה פשוטה תביא אותם למסקנה שהם מכרו אותו, ומטרתם הייתה שלא ימלוך, הנגיעה הזו פעלה בנפשם, והיא העלימה מעיניהם כל אפשרות להבין מה שהם לא מעונינים, וכמו שהגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד, מסביר בספרו את העיקרון של השוחד יעוור עיני חכמים, כי כשהאדם משוחד לא יוכל להכיר את האמת, אם היא נגד רצונותיו, והוא כמו שיכור לדבר זה, ואף החכם הגדול לא תעמוד לו חוכמתו.

מסופר על הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל, שפגש באדם ששנה ופירש למינות, אמר לו אותו אדם יש לי כמה קושיות על הנהגת הבורא, אמר לו רבי חיים, אם יש לך קושיות אני מוכן לתרץ לך אותם, אבל הקושיות שיש לך הם אינם קושיות אלא תירוצים על התנהגותך, לכן אני יודע לתרץ קושיות לא לתרץ וליישב תירוצים!!!!.