בעוד שכל שר נאבק להגדיל את תקציב משרדו, הרי שראש הממשלה בנימין נתניהו, כשר החוץ, פעל דווקא לקיצוץ תקנים במשרדו. כך הודו היום (שלישי) נציגי האוצר בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במעמד העובדים בשירות החוץ. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר האשימה בדיון כי "נתניהו מייבש את שירות החוץ, כדי להדגיש את פעולתו הבלעדית". לדבריה, כבר משנת 2009 החל כרסום בסמכויותיו ע"י ראש הממשלה והעברת אחריות לנושאים רבים למשרדים אחרים, "המדינה נזקקת לשרות חוץ מצוין ומשובח, ועובדיו עושים עבודה כפוית-טובה, בתנאי-חיים לא קלים, עם משפחותיהם – אך חשובה מאין כמוה".

יעקב ליבנה, חבר ועד עובדים במשרד, טען כי "המצב חמור, ואנו מתריעים עליו כבר זמן רב, ולאחרונה חלה הדרדרות חמורה הפוגעת ביכולתנו להעניק למדינה חליפת הגנה דיפלומטית. אין מספיק כוח אדם מקצועי כבר שנים רבות, ולמרות המלצות מבקר המדינה בעבר להוסיף 120 תקנים – אך דבר לא נעשה. תקנים קיימים לא מאוישים, אין גיוס צוערים חדשים, ובנציגות ישראלית ממוצעת בחו"ל יש רק שני דיפלומטים. תקציב הפעולות של משרד החוץ ב-120 נציגויות, שכיום עומד על 120 מיליון ₪ בלבד – עומד בפני קיצוץ של 40%. גם הסכמי שכר חתומים, לא מקוים בשנתיים האחרונות". לדברי יאיר פרומר, אף הוא חבר ועד, העבודה הדיפלומטית בנציגויות מלבד העבודה הקונסולרית השוטפת, היא ההסברה ויצירת הקשרים בין המדינות, עם ארגונים, פרלמנטים, מעצבי דעת קהל, אוניברסיטאות ועוד. "ברבות מהמדינות – השגריר אינו-תושב, אלא מבקר במדינה הנוספת אליה הוא מיועד מדי כמה חודשים – וכמה השפעה ניתן ליצר במצב כזה?!". הוא הזהיר כי מנגד איראן והפלשתינאים מגדילים מדי שנה ב-10% את כמות הדיפלומטים, ואילו בשנה הקרובה יקוצצו 50 תקנים במשרד החוץ הישראלי, והאשים כי "האוצר פשוט אטום, ובמצב הנוכחי אין לי שום סיבה לשכנע עובדים להישאר".

לדברי ח"כ אייל בן ראובן "אין שום תכנון או ראיה לטווח-ארוך, וממילא עובדי שרות החוץ אינם יכולים לתכנן את עתידם", ואילו חברו לסיעה, נחמן שי, הדגיש כי המשרד בקריסה תפקודית, אתר האינטרנט שלו חדל לעבוד, "וכבר שנים שהממשלה דוחקת אותו לשוליים, וכל שר מתגנדר בנתח כלשהו שנטל משרות החוץ".

נציג האוצר, אלישע קיפניס, השיב כי הסכם השכר מלפני שנתיים, נתקל בהתנגדות עובדי המשרד ולכן אינו מתממש, כאשר השכר החודשי הממוצע לדיפלומט בחו"ל הוא כ-40 אלף ₪ וכל הוצאות הדיור, חינוך הילדים והאירוח מכוסות ע"י המדינה. ניר אמסל מאגף התקציבים הכחיש קיצוץ תקנים מלבד קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, והכחיש קיצוץ בתקציב הפעולות. לדבריו, בשנת 2013 היה תקציב המשרד 1,592 מיליארד ₪, ב-2014 1,608 מיליארד ₪, ב-2015 1,610 מיליארד, 1,655 מיליארד בשנת 2016, ואילו בשנה הקרובה רק 1,644 מיליארד. והודה כי ראש הממשלה, כשר החוץ, הוא שפעל במליאת הממשלה לקיצוץ התקנים במשרד.

אלון שמר, הממונה על משאבי אנוש במשרד הוסיף כי דיונים מתקיימים כל העת עם העובדים מחד ועם האוצר מאידך, אך מודל השכר שנבנה בהתאם לדומה בעולם, וכן דרגות השכר של שליחי המוסד – לא התקבל על דעת העובדים. אמיר איילון, סמנכ"ל המשרד ציין מנגד, כי מספר הדיפלומטים במשרד אינו-גדול, ולכן קטנה יכולת ניוד העובדים לעבודה בחו"ל ותכנון עבודה עתידי. "מספר העובדים שלנו הרבה מתחת לקו האדום. אם אוסיף היום חמישה עובדים לכל נציגות בחו"ל – לכולם תהיה עבודה רבה", אמר.