יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם קיים היום (שני) דיון על שכר הרבנים ביישובים ובמועצות אזוריות, ובפנותו לראש ענף שכר במשרד האוצר שאל: "יש מישהו ביחידה אצלכם שמרוויח כך?, כששמעתי שרב ישוב מרוויח 5000-6000 ₪ עם כל התוספות, לא האמנתי".

עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת התייחס למשכורות הרבנים ואמר כי "השכר בעייתי לאור דרישות חוזר מנכ"ל המחייבות את הרב להתגורר במקום וגם מגבילה אותו לעבודה נוספת של עד 10 שעות שבועיות. לשכור בית במושבים, גם בפריפריה, זו עלות כבדה ויוצא שרוב המשכורת הולכת לשכר דירה. בכיס נותר להם פחות מ-4000 והם מקבלים השלמת הכנסה. זה כולל אחזקת רכב, שבדרך כלל לא מכסה את ההוצאה הריאלית".

הרב יוסף שלוש, יו"ר רבני ההתיישבות אמר כי "רב מועצה אזורית מתחיל מרוויח 3576 ₪. המקסימום אליו אפשר להגיע בשנה ראשונה הוא 4052. חוזר מנכ"ל דורש שהרב יתגורר במקום. המשמעות היא שהמגורים במושבים יקרים יותר מאשר בעיר הסמוכה. ההפרש בין מושב לעיר הסמוכה עומד על 2000-3000 ₪ בחודש".

ח"כ יעקב אשר הוסיף כי "אני די סקפטי לגבי התנהלות המו"מ על שכר הרבנים תחת חסות בית הדין לעבודה. תמיד קל לבוא בביקורת על רבנים אבל עוד לא ראיתי את כל שוחרי הגבלת השנים, ואחרים, שיש להם ביקורת על בתי הדין, ושרבנים לא מספיק מסבירי פנים ולא מספיק מחייכים, לא ראיתי אותם דואגים לתנאים בסיסים על מנת שיוכלו לדרוש מהם. בקריירות אחרות הם היו מרוויחים יותר. אם רוצים לחזק את מעמד הרבנים, אי אפשר שהם יוציאו את רוב המשכרות שלהם על דמי שכירות. זה יחס המדינה לכלי קודש – מתייחסים רק להגבלות. כך אי אפשר להמשיך. זו צביעות של המדינה".

עו"ד רפי מלאכי, מההסתדרות הגיב ואמר כי "רבנים מוגדרים כמשרות אמון. אם נשווה למשרות אמון אחרות כמו עו"ד, רו"ח או רופאים, הרבנים מקבלים פיצוחים לשבת".