בשידור מיוחד ב'מהדורה המרכזית' של 'קול חי' ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שוחח אבי מימרן עם הרב ד"ר דניאל נשיא, מראשי ארגון 'ערכים', לשיחה שכולה אמונה, השקפה, פיקחות ואופטימיות.

איך הרב רואה את היום הזה?

"יום של שותפות גורל בצומת ההיסטורית הזאת. העם היהודי מתייחד עם קרבנותיו במלחמות שחווינו כאן לצערנו במרוצת העשורים האחרונים. זאת שותפות עם לב דומע. איבדנו חללים יקרים מטובי בנינו, וכולנו נושאים תפילה שבאמת לא תעבור עוד חרב בארצנו. זו בעצם חוויה משותפת והזדמנות להיות אכפתיים ולויאליים לציבור חשוב שטרח ועמל להגן על גבולות הארץ".

בימים אלו מדברים הרבה על אחדות, האמנם כן?

"המילה אחדות לא קיימת ברפרטואר הלשוני של מי שלא אמון על מסורת ישראל. אחדות אמיתית היא רק קבלה של סוד אלוקי שמכונן בהווית חייו של אדם. רק זה יכול ליצר אחדות, כל סיטואציה אחרת ברת חלוף. אחדות היא אותה אנרגיה רוחנית שפיעמה בלבו של היהודי מזה אלפי שנה, סתם אחדות לאומית היא אנרגיה של הישרדות ושמירה על טריטוריה – היא לא זו שגורמת לאחדות.

"קח לדוגמה את המבצע האחרון ברצועה, ראינו איך חיילים התחזקו סביב אמונה, וקיבלו מזה כוחות ושאבו עידוד גדול. מה שיכול לגרום לאחדות זה תורת ישראל. אם רק נשכיל להתאחד סיב ארון הספרים היהודי – נתמלא בכוחות עצומים".

המדינה הזאת הוקמה מתוך חזון ציוני, ובימים אלו תמיד עולים השאלות והדיונים סביב היחס אליה.

"נקודת המוצא בהתייחסות הפילוסופית החרדית היא שהמדינה לא ערך אלא צורך, היא לא המטרה – אלא האמצעי. ומי שרואה במדינה ערך, הוא דומה מאוד לתפיסה הפאשיסטית. הלאומנית היא כרם זר במחננו. יהודי חרדי, משנתו סדורה. הוא רואה את המדינה ככלי שצריך להתפלל לשלומה ולחוסנה, מעין ועד בית מסודר.

"אנחנו מכירים במדינה כמציאות קיימת דה פקטו, לא דה יורו. לו היו שומעים בקולנו קודם לכן היו בונים בצורה אחרת. חזונו של העם היהודי במשך השנים לא היה בבניית פיגומים או יבוש ביצות אלא הרבה יותר משמעותי של 'ותחינה עינינו בשובך לציון להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש".

יחד עם זאת, הביע הרב שמחה והתפעלות מהיקף התורה במדינת ישראל וקירוב לבות היהודים לאביהם שבשמיים. "לא הייתה פריחה יהודית בהיסטוריה כמו היום כל כך הרבה אנשים שמפעמת בהם זיקה ליהדות".

האזינו לראיון המלא: