היה זה לפני כשנה. מוצאי שבת. שמועות קשות מגיעות מברוקלין שבארה"ב, ועוטפות את העולם היהודי בעצב תהומי. שבעה ילדים זכים וטהורים סיימו את שירת חייהם הצעירה באופן טראגי ובלתי נתפס. האש שאחזה בבית משפחת ששון לא הניחה את להבותיה עד שגבתה מחיר קשה מנשוא. ויוותרו אך הרב גבריאל, אשתו ובתם שרידים בודדים למשפחה ענפה, חיה ותוססת.

שנה חלפה. הכאב עדיין פועם ומלפף את בני המשפחה וכל מי שרגש אנושי פועם בקרבו. ומתוך הכאב הבלתי נתפס, מעיינות הדמעות, העצב והשבר, צמחה לה והאירה קומתו הרוחנית התמירה של אבי המשפחה, הרב גבריאל.

"ויעמוד בין החיים ובין המתים". בכוחות בלתי הגיוניים, תמרן גבריאל בין לווית ילדיו לבין מיטת חוליים של אשתו ובתו שנפגעו באופן קשה. לא זו אף זו. בשנה החולפת סירב גבריאל להיכנע ליאוש ולהתמסר לאבדן, והקדיש את חייו למסירת שיעורי אמונה וחיזוק בקהילות שונות ברחבי העולם היהודי.

שנה חלפה, אבי מימרן מתקשר בשידור 'המהדורה המרכזית' לשמוע איך עברה התקופה הקשה על משפחת ששון. רצה לחזק, להשתתף, לתת במה ולחלוק – אך יצא מחוזק, הוא ומאזיניו. "הייתי עסוק בכל מיני דברים בשנה הזאת, אולי זה יצא לטובה, ככה לא היה לי זמן להתגעגע כל הזמן לילדיי שאני כה אוהב", פותח הרב ששון.

"הייתה את הקבורה, התרוצצות בבתי החולים אצל אשתי ובתי, אח"כ לסדר את החיים, באתי כמה פעמים לארץ להגיד שיעורים ושיחות. הייתי עסוק זה עזר לי. יש לי נגיעה בזה. רציתי שזה יועיל לנשמות ילדיי, כמה שזה יכול. מסרתי נפשי עליהם בחייהם הם היו בשבילי הכל, ואני רוצה להמשיך עכשיו. אהבתי אותם כל כך — זה מאוד מאוד חסר לי — אני לא יכול ללכת ברחוב לחבק ילד סתם, לכן משקיע בלהעביר את המסר לעם ישראל.

"הם באמת היו ילדים מיוחדים וטהורים. אני רוצה להעביר לעולם איך לגדל ילדים כאלה. יש מה לעשות. זה גם הנשמה. היה בוער בה לעשות משהו למען עם ישראל זה מה שתמיד רציתי. אין לי את הישוב הדעת. אפילו את השיחות שאני מוסר, לחשוב בעומק, איך להכין, אין לי זמן. רק מתוך לבי אני מדבר. רק מהלב, וכנראה שזה משפיע יותר משהייתי מכין שיעור שהיה כמו עוד שיעור".

האזינו לראיון מלא רגש ואמונה: