בזה אחר זה הם נכנסו בדומיה לתפילת מעריב בחדר הצדדי בשטיבלאך השכונתי, התפילה עברה יחסית בשקט פרט למספר פעמים שהפלאפון של יוסי טירטר במהלך התפילה.

'ברכו את ה' המברך…' התפילה נגמרה, והתקהלות קטנה נוצרה סביב יוסי שעמד בחצר השטיבל ועדכן את המתפללים באסון המזעזע: 5 הרוגים 19 פצועים כמה מהם קשה. "אני אומר לכם", ממשיך יוסי בלהט, "קיבלתי מגורם בכיר, שנהג המשאית ממזרח ירושלים אשם. חייבים לעשות סוף לטרור!".

רב אברהם שחזר כעת ישר מכולל ערב מתערב בשיחה תוך כדי שאנחה כבדה נשמעת מפיו. "בגלל הנהג???" – הוא תמה, "אני אומר לכם הכל בגלל המחלוקת, חד משמעית, יש קטרוג בשמיים".

"מה אתה מדבר בכלל?!" – צועק לו שייע' – "הסמארטפונים האלה והמכשירים הפסולים הם הגורמים לכל הקטרוג הגדול שיש חייבים לעשות משהו", קובע שייע' לאחר שמעדכן אותם על כמה בבכירי האברכים שצידדו באופן מוחלט בעמדתו.

יונה יצא במרוצה מחדר השטיבלאך לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה, ממהר לדרכו, נעצר קצת ומתערב בשיחה, לאחר ששמע את הויכוח, ומנסה להסביר לכולם שהם טועים, חד משמעית, טועים. "איפה יש היום סמארטפונים בציבור החרדי?? זה הכל בגלל המכשירים התומכי כשר שנפרצו לתוך היכלי הישיבות והכוללים, זה עושה קטרוג גדול מאוד וכל הצרות והאסונות זה בגלל זה, וכבר צעק על זה הגה"צ שזה אסון הדור".

הטלפון של יוסי נשאר אדוק לאוזנו כל העת ומעדכן אותם כעת שמספר ההרוגים עלה ל – 6 ל"ע. בנוסף מעדכן אותם שכעת, במהלך כינוס בסמינר הארזים, צעקה שם הרבנית תליט"א על החובה להתחזק בצניעות ושכל הצרות מתחילים מזה.

ההתקהלות בחצר השטיבל התפזרה לאט לאט תוך כדי ויכוח סוער לסיבת האסון הנורא. יוסי ממשיך בדרכו לכיוון ביתו כשבחדר המדרגות פוגש את שכנו רב גבריאל שצועד כעת לקראת כולל חצות ללימוד הקבלה, אחרי שהם מעבירים מספר מילים ביניהם יוסי מוצא את עצמו באמצע מסע הרצאה בהסבר על האסון המחריד ושהכל בגלל הזילזול שהיה שבוע שעבר, נו, אתה מבין מה אני מתכוון…

יוסי נכנס לביתו תוך כדי שהוא צונח על הכסא במטבח ומשתף את אשתו במאורעות היום, תוך כדי הסבר ברור באזני נוות ביתו על הצורך הדחוף להתחזק בשמירת הלשון.

הטלפונים של יוסי לא הפסיקו לצלצל עוד הרבה אחרי חצות, אחרי שכבר להתעדכן בכל פרטי האירוע הקטנים, על הקו היו כל רגע עסקן אחר מהקהילה שכל אחד מסביר לו את סיבת התאונה. זה התחיל בצורך בחיזוק שלא ידברו בבית כנסת, אחר הסביר שזה ודאי בגלל השבועונים, רב צבי הסביר לו במתיקות שזה הכל בגלל הקיוסק החדש בפתאי השכונה, והרב אפרים נימק את הסיבה לאסון בגלל המוזיקה הרעשנית באולמות השמחה.

וזה לא נגמר. עשרות אנשים, מאות הצעות, כולם פתאום מבינים ויודעים. וכל אחד יודע בדיוק מה הסיבה לאסון הכבד.

חברים !!! תרגיעו!!!

כולנו מזועזעים מהמקרה הקשה, מאנשים צעירים שקיפחו את חייהם באחת, מפצועים המאושפזים עם סבל רב, ועם משפחות שעולמן חרב עליהן. אבל כל זה לא הופך אף אחד מאתנו לעורך דין של בית דין של מעלה, אף אחד לא יודע חשבונות שמים.

זה לא הזמן לחשבונות. לכל אחד יש את הדברים שצריך להתחזק בהם ושכל אחד יעשה לעצמו חיזוק. במקום לרקוד על דם ההרוגים, להתנצח ולפלפל בהני כבשי דרחמנא – הבה ונתחזק, נערוך חשבון נפש אישי נוקב, ונפעל לתיקון דרכינו.

בשורות טובות.