ח"כ אבי דיכטר יו"ר השב"כ לשעבר, העניק הערב ראיון נרחב ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן, ובו התייחס למצב הביטחוני ולפתיחת מושב החורף של הכנסת: "אנחנו נמצאים בסיטואציה של אירועים מתגלגלים, בטעות מכנים את המצב כ'טרור עממי', אלו פיגועים לכל דבר. מחבל שנושא סכין, נכנס לאקסטזה וקשה מאד לעצור אותם בלי להיפגע. פעולות הטרור אינה מבוססת ומאורגנת, דבר המקשה על מניעתם".

ח"כ דיכטר שטח את הצעדים שעשויים לדעתו לפתור את המצב: "דבר ראשון צריך להציף את הרחובות בכוחות משטרה ומג"ב. כשנוכחות כוחות הביטחון מעניקה תחושת ביטחון לאזרחים, מצד אחד, ומצד שני כשמחבל מגיע לזירה ורואה באזור איש כוחות הביטחון, הוא בוחר אותו למטרה, עדיף תמיד שהפגיעה תהיה באנשי הביטחון, אלה אנשים יותר מיומנים, אף פעם לא נמצאים לבד, ראינו גם בימים האחרונים שהשכפ"ץ עוזר".

הוא העניק גיבוי לראה"מ: "בצדק רב החליט נתניהו להגביר פי כמה את הכוחות והיחידות בבירה. עדיף להציף במסה עוד לפני שהטרור יגבר וכבר התיגבור לא יספיק. הימים הנוכחיים מזכירים את התקופה שלפני האינתפאדה הקודמת. ההבדל העיקרי הוא ברשתות החברתיות. מי שרואה מה שקורה שם זה מפחיד, סדום ועמורה מבחינה הסתה. חלק מההסתה מגיע מחמאס בעזה, חלק מיו"ש, גם אבו מאזן לא עוצר את ההסתה. וחלק משמעותי מגיע גם מתוך ישראל, למרות שמערביי ישראל, באופן די מעניין, אתה רואה בסבב הזה הרבה מאד התייחסות של מתנגדים לגל הטרור".

"בירושלים המצב שונה, בשונה מהערבים הישראלים שאנחנו מכירים מרחבי המדינה, בירושלים חיים 300.000 ערבים, מדובר בפלסטינים תושבי קבע בעלי ת"ז כחולה בעלי נגישות זמינה לאזרחים ישראלים, שכל הזהות שלהם היא ערבית לחלוטין, אין הבדל ביניהם, בהרגשה, לבין ערבים ברמאללה".

דיכטר הוסיף: "לחבית הטרור יש תחתית. מספיק שהמחבל נתפס ונעצר או נורה ונהרג. זה יוצר הרתעה. יש בעיה קשה עם הטרור של הילדים והנערים שאלו גילאים חסרי בינה, אצלם החלק האמציונלי גובר על הרציונאלי. צריך גם להבין, אנחנו חושבים כישראלים, אצלנו רוב בני הנוער מכיר סכין לצורך חתיכת לחם, אצל הערבים כל ילד כבר החזיק סכין לשחוט כמה כבשים, לא צריך להתפלא כשרואים את המעשים שלהם. ולמרות הכל, הם לא קוסמים וסופרמנים, בכוח גדול של שוטרים ומג"ב אפשר להתגבר על זה".

דיכטר התייחס לנאומו של יצחק הרצוג בפתיחת המושב: "בדיחה אחת גדולה. מדובר בנאום אומלל של יו"ר האופוזיציה. מהרגע שהוא תקף באופן אישי, כאילו ראה"מ עם נכות מסוימת, הפך הנאום כולו לפסול מעיקרו, לא ממלכתי, לא ראוי, פשוט בושה".