פרצה חמורה במערך הכשרות בישראל בעקבות החלטה של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לאפשר לבעלי מסעדה להציג את מקומם כ'כשר' גם ללא תעודת כשרות של הרבנות הראשית לישראל.

תחילת הפרשה, בשנה שעברו עתרו שתי מסעדות ירושלמיות לבג"ץ בבקשה לקבל אישור להשתמש במונח 'כשר' גם לאחר שהכשרם נשלל על ידי הרבנות הראשית. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ביקש מבעלי המסעדות למשוך את העתירה והדגיש כי לא יוטלו על המסעדות קנסות – דבר שיאפשר לבעלי מסעדות לפרסם את המילה 'כשר' גם ללא תעודת כשרות מהרבנות הראשית.

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג כתבה בעתירה כי "לרבנות אין מונופול על המילה 'כשר'. כאשר בעלי המסעדות מבהירים שאין בידיהם תעודת כשרות הם אינם מטעים את הציבור ולכן אין סיבה לקנוס אותם".

תגובות

מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט אמר בתגובה להחלטה כי "הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה וניסו להגיע איתו להבנות, ולצערי הדבר לא צלח. ככל שנראה לנכון, נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט ואנו נתעקש על כך. בנוסף, ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה פרטי והבנות קואליציוניות בנושא שיובילו להצעת חוק ממשלתית".

לדבריו, כי "החלטה כזו היא החלטה שפוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק, וחשוב מכל פוגעת בכשרות של בתי העסק וברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

תגובת הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו שליט"א:

החלטת פרקליטות המדינה היא החלטה שגויה שתגרום לפגיעה והונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ. יש לזכור, שבניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערינו אינו זוכה להגנה בחוק וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. משום כך, כל אדם יכול במצב שנוצר להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעייה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו. נפעל מול הממשלה החדשה לתקן את הדבר שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה.