מליאת הכנסת החלה את הדיון בקריאה הראשונה על הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב-2022.

מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, שעניינן סמכויות של רשויות המדינה בתחום המשפט באזור יהודה ושומרון ובשטחי הרשות הפלסטינית, בחמש שנים נוספות.

צילומים: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, הוארך מזמן לזמן בחקיקה ראשית עד יום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022.

"ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור.

"התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. קיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור והרשות הפלסטינית, ולפיכך מוצע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות, עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז, 30 ביוני 2027".

שר המשפטים גדעון סער הציג את התקנות ואמר: "באחד ביולי יצאו תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לחופשת הקיץ, האם יחד איתם יצאו לחופשי גם 3,500 אסירים ביטחוניים אשר שוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל? התשובה לכך תלויה במידה רבה בשאלה האם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור.

מדובר בחקיקה תשתיתית ויסודית שאישור הצעת החוק קריטי לשמירת הסדר הציבורי והמשפטי בשטחי יהודה ושומרון. אין מדובר בעוד חוק, אלא במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון.

חשיבותן של התקנות נוגעת הן להסדרת מצבם המשפטי של חצי מיליון מאזרחי ישראל המתגוררים באיו"ש. אבל לא רק. בתקנות קיימים הסדרים קריטיים נוספים שחיוניים לתפקודה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחי ישראל. כל אורחות החיים ביהודה ושומרון נשענים על החקיקה הזאת.

מדובר בתקנות שהמשך תוקפן קריטי לשמירת הסדר הציבורי היום-יומי באיו"ש. בלעדיהן יהפוך האזור לג'ונגל, ולעיר מקלט לעבריינים. אזרחים ישראלים החיים באיו"ש יאבדו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר, ויחיו בתוהו ובוהו.

ביטחונם של אזרחי ישראל באיו"ש ואזרחי ישראל בכלל – מחייב את העברת החוק. המשמעות של אי העברת החוק היא גם פגיעה ביכולת לקיים חקירות ביטחוניות. אחריותו של כל נבחר ציבור תיבחן בעת הזאת, ללא כל קשר לשיוכו הפוליטי ולתפיסת עולמו הפוליטית. אינני חושב שיש איזה שהוא ציבור שמעוניין באנרכיה באזור, ובריסוק הזיקה הישראלית לאיו"ש, ולשם את חותרים לצערי.

"יש רגעים מכריעים בדמוקרטיות, הרגע הזה הוא מכריע משום שבו מוגדר האם כל דבר יכול להיות כלי משחק פוליטי, ברגע הזה מוכרע האם אנחנו מאמנים ששימור הזיקה המשפטית שלנו לאיו"ש הוא בליבת האינטרס הלאומי שלנו, האם אנחנו יכולים לקיים את שליטתנו באזור או שאנחנו רוצים להפוך את האזור הזה ותושביו לאנשים שהם למעשה ללא מעמד ולשטח שבו המעמד של ישראל מוגבל ומצומצם לאין שיעור מכפי שהוא כרגע. אזרחי ישראל לא יסלחו למי שיעשה זאת מביבי ועד טיבי".