לא פעם בני אדם מעריכים אנשים פרפקציוניסטים והם נוטים להעריך את השלמות הזו שאדם מנסה כל הזמן להגיע אליה – לא פעם אנשים מתייחסים אל זה כאל תכונה חיובית מאוד, לפעמים אנחנו אפילו מקנאים בהם, איך הם יכולים לחשוב על כל פרט ופרט של כל מה שהם עושים.

אנחנו מקנאים בתוצאות החיים שלהם אבל הם לרוב לא אנשים שמחים הם יאמרו לנו אם רק נשאל אותם שקשה להיות אדם פרפקציוניסט – ולא בגלל הערנות הרבה שלהם – אלא בגלל הכלא הנפשי שהם אסורים בו 1. אסור להם לטעות 2. אסור להם לעגל פינות 3. הם צריכים להיות בשליטה כל הזמן, בקיצור אלו אנשים "מותשים מהחיים"

הפרפקציוניסט מאבד את הפרופורציה – הוא כל כך שואף לעוד ומחשש שמא הוא לא יתקדם הוא מבטל ומגמד את כל מה שיש לו וכך כל האנרגיה מכוונת רק להשיג עוד ועוד כי כל מה שיש לא שווה בעיניו. אחת הסיבות לכך שאדם הוא פרפקציוניסט זה שבילדות לא קבלו אותו ולכן גם הוא לא מקבל את עצמו וכל מה שהוא עושה ומכיוון שבעולם אין דבר מושלם וכמו שאת עצמו הוא לא יכול לקבל הוא, הוא ישים לב לפרטים הקטנים שלא טובים בו, כך בעולם החיצוני לו – הוא ירבה לשים לב לפרטים שאינם מושלמים בין אם זה ידידים או משפחה או כל תחום אחר מה שהייתי ממליץ לעשות זה לעזור לבן הזוג שלך לקבל אותו איך שהוא כלומר תנסי למצוא הזדמנויות שהוא עושה דברים בצורה לא נכונה ובכל זאת הסתדרת ואולי מה שהוא עשה בצורה לא נכונה בסוף יצא לתועלת.

לדוגמא הוא היה צריך לאסוף אותך ממקום מסוים והוא מאחר, כשהוא מצטער שהוא איחר תאמרי לו: "זה מצוין שאחרת" יכולתי לנשום או פגשתי משהו או היה לי זמן לחשב ואם הוא שבר כוס מבלי שהוא חשב שתגיבי תאמרי מצוין, עוד כמה כאלו ונחליף סט, וכו' וכו' העיקרון הוא לטפטף שאפשר לחיות עם טעויות וחוסר שלמות ולפעמים זה אפילו מה שמקדם אותנו בחיים, אנחנו לא חייבים להיות כל הזמן כל כך גמישים אך חשוב לזהות מספיק רגעים כאלו בחיים המשותפים בהצלחה!