רבותינו אמרו 'שלא היה דבר שלא נמסר למשה רבנו בסיני, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש', ובמקום אחר אמרו רבותינו, 'כי רבי עקיבא היה דורש מה שלא ידע משה רבנו', ולכאורה המאמרים סותרים זה את זה.

ומיישב רבינו האור החיים הקדוש כך, כי הן אמת שכל דברי התורה נאמרו למשה בסיני, ואין שום חכם שיכול לדעת יותר ממה שידע משה רבנו, וגם אם תצרף את כל חכמי דורות ישראל, מיום מתן תורה עד סוף כל הדורות, אין חידוש שלא ידעו משה רבנו, כלומר, ה' נתן למשה רבנו את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, בשלימות.

והנה האדון ברוך הוא בחכמתו יתברך, גם רשם בתורה שבכתב את כל התורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע ה' למשה את מה שנתן לו בעל פה, היכן הוא רמוז בתורה שבכתב, 'וזו היא עבודת בני ישראל עמלי התורה בכל דור ודור, ללבש ההלכות שנאמרו למשה בסיני, והסודות, והדרשות, לכולם יתנו להם את מקומם בתורה שבכתב, פירוש הדבר, שחכמי הדורות, כל עבודתם, היא לנסות ולמצוא את כל התורה שבעל פה, איפה היא רמוזה ונמצאת בתורה שבכתב'.

ולזה תמצא שבאו התנאים וחברו 'תורת כהנים' ו'ספרי' וכל דרשתם בכתובים, אינם אלא על פי ההלכות והלבישום בתורת ה' תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום, זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת 'ארץ החיים'.

וענין זה לא נמסר למשה כולו לדעת כל תורה שבעל פה היכן היא כולה רמוזה בתורה שבכתב, וזה שאמרו רבותינו, 'דרש רבי עקיבא דרשות שלא ידעם משה', אין הכוונה שלא ידע משה רבנו, את עיקרן של הדברים, שהרי ממנו באה התורה לישראל, ו'ידע אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש', אלא שמשה רבנו, לא ידע סמיכתם ודיוקם היכן רמוזים בתורה, פירוש לא ידע משה רבנו היכן נרמזו כל הדינים הללו בתורה שבכתב.

ומסיים רבינו הקדוש וכותב, 'ודברים אלו נכונים הם'.

[אור החיים פרשת תזריע, פרק יג פסוק לז]