'ויַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם'

רבינו האור החיים הקדוש, מביא את דברי המדרש, שהמקום היחיד בתורה שנאמר לשון 'ויַּקְהֵל משֶׁה', הוא במצוות שמירת שבת.

ושואל המדרש, מה נשתנה מצווה זו של השבת מכל המצוות???

ועונה המדרש, וזה לשונו: 'אמר הקדוש ברוך הוא עשה לך קיהלות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קיהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה, איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני'.

ומפרש רבינו הקדוש, שהפסוק 'אלה הדברים' מתייחס לענין של 'ויקהל משה' הנאמר בפסוק הקודם, ועל זה נאמר 'אשר ציוה ה' לעשות אותם' שיש מצווה להקהיל קהילות לדרוש להם הלכות שבת המוזכרים בהמשך, כדי שידעו 'לעשות אותם' כי בלי לימוד הלכות שבת אי אפשר לדעת איך לנהוג.

ובספרו חפץ ה' מסביר רבינו הקדוש את הביטוי הנמצא בגמרא 'המשמר שבת כהלכתו', ולכאורה המילה 'כהלכתו' מיותרת שאם הוא שומר שבת בודאי שזה כהלכה.

ומתרץ רבינו הקדוש שמכיוון שבשבת יש הרבה זהירויות דקות מאוד, שאפילו ה'דיבור' וה'הליכה' צריכים להיות שונים בשבת מבחול, וזה לא יוכל האדם לעשות בלי לדעת היטיב את ההלכות, לכן דקדקו חכמים ואמרו 'כהלכתו'.

ועוד, שצריך לעשות גדרים וסייגים שלא יבואו לידי חילול שבת, ובלי זה לא יוכל האדם להגיע לשלימות שמירת שבת, וכל זה נכלל במצוות 'ושמרו בני ישראל את השבת', וזהו 'כהלכתו'.

[אור החיים ויקהל פרק לה פסוק א]