באווירה חגיגית נפתחה בשעה זו ישיבתה הראשונה של הכנסת ה-22, בטקס הצהרת האמונים של מאה ועשרים חברי הכנסת שנבחרו. ביציע האורחים נכחו משפחותיהן הנרגשות של חברי הכנסת החדשים וסגל יחד עם נושאי התפקידים הבכירים במדינה. הישיבה נפתחה כאשר חוליית מחצצרים מתזמורת צה"ל השמיע שלוש תרועות כבוד לנשיא המדינה ראובן רובי ריבלין שפתח את הישיבה בשלוש נקישות פטיש את ונשא דברים.

בפתח דבריו התייחס ריבלין לקריאתו להקמת ממשלה רחבה, לניסיונותיו לגשר בין הצדדים ואמר: "ממשלה רחבה או "ממשלת אחדות", היא לא הפתק ששלשלו כל אזרחי ישראל לקלפי. אני גם יודע, שבמקרה ותקום ממשלה רחבה, חלקכם ימצאו את עצמם באופוזיציה. שמטבעה משאירה חלקים נרחבים מחוץ למעגלי ההשפעה. ועדיין, יש רגעים בודדים בחיי עם, שבהם נדרש הנשיא, מתוקף תפקידו הממלכתי, להתערב, לפעול לכיוונה וכיולה של המערכת, שמתקשה לשוב אל המסילה".

עוד הוסיף הנשיא: "כוחי מוגבל . אין לי אלא את פי. אני יכול רק להציע ואולי לנסות ולגשר, ואני גם לא יודע, אם אני המגשר המתאים ביותר למשימה. אבל אני יודע, שעת צרה היא ליעקב – עת חירום לביטחון ישראל. הקמת ממשלה אינה משאלת לב חברתית בלבד. בימים אלה, יותר מתמיד, היא צורך כלכלי-בטחוני שכמותו לא ידענו כבר שנים רבות".

בסוף דבריו ביקש הנשיא ריבלין לבקשת סליחה: "יקיריי, אזרחי ישראל כולם. בסוף דבריי, אבקש לנהוג כמנהג ישראל, המאמינים שאין יום הכיפורים מכפר על מצוות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו, ויבקש סליחה. סליחה אם נהגתי או התבטאתי שלא כדין, או ששתקתי ולא הבעתי מחאתי מול תופעות פסולות. אני מבקש סליחה, ממי שפגעתי בו. ממי שנפגע מדבריי, מעשי או מחדליי. ממי שנפגע מדברים שאמרתי או מדברים שלא אמרתי. "מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה". צרכי עמי מרובים, ודעתי קצרה".