כ"ט בשבט, הינו יום עצוב במיוחד בהיסטוריה היהודית של המאה העשרים. ערב ר"ח אדר (יום כיפור קטן) התעצמה הטרגדיה של יהודי לודז'. 10 דברים שלא ידעתם על גטו לודז'.
א. לודז', העיר השלישית בגודלה בפולין. ממוקמת במרכז המדינה, דרומית-מערבית לבירת פולין, ורשה. במאה ה-19 תחת שלטון רוסיה, הפכה העיירה לעיר תעשייתית, החיה על מפעלי הטקסטיל שבה. רוב המפעלים והעובדים בהם –יהודים. כינויה של לודז' הינה "מנצ'סטר הפולנית".
ב. בעשורים הראשונים של המאה העשרים, האוכלוסיה היהודית מונה בלודז' כ-230000 נפש. הקהילה השניה בגודלה בפולין אחרי ורשה. קהילה פעילה מאד המפעילה רשת חינוך ענפה תלמודי תורה, ישיבות, בתי ספר ועוד. כמה עיתונים יהודיים יוצאים לאור ובעיר פועל תיאטרון יהודי בשפה היידיש.
ג. ב-1 בספטמבר פולשת גרמניה הנאצית ללא הכרזת מלחמה לפולין. הטקטיקה הגרמנית קרויה על ידה "בליצקריג" בשפתנו מלחמת בזק. הגרמנים מפעילים ארמיות משורינות שמשמידות בקלות את "חיל הפרשים הפולני". מפציצי צלילה צולפים במחנות הצבא הפולני ומטילים פצצות כבדות על מרכזי אוכלוסיה אזרחית.
ד. כעבור שבוע ימים מהפלישה הגרמנית ,מגיעים הכוחות למלחמה על העיר לודז'. בעיר התעשייתית חונות יחידות פולניות הקרויות "צבא לודז'" בפיקודו של הגנרל הפולני יוליוס רומל. הצבא הפולני מנסה בכל כוחו להגן על העיר. ב-8 בספטמבר 1939 כובש הוורמכט הגרמני את העיר. בעת הכיבוש האוכלוסיה מונה כ-670000 איש, למעלה משליש מהם היו יהודים.
ה. המטרה המיידית של הגרמנים הייתה גרוש האוכלוסיה היהודית לשטחים שעדיין לא סופחו לרייך הגרמני. ברקע החלטה זו היה גם הרצון להקטין האוכלוסיה הפולנית של לודז', כדי להופכה לכוח עבודה זול לגרמנים. כבר התחילת חודש דצמבר 1939 ניתנה הפקודה על הקמה של נקודת איסוף ליהודי לודז' לצורך גרושם. המטרה הייתה JUDENFREI, במלים אחרות עיר "נקייה מיהודים".
ו. חלק מיהודי לודז' הצליחו לברוח מזרחה לפולין אל האזור שהוחזק בידי הסובייטים. היהודים שנותרו בעיר נושלו מעסקיהם, רכושם נלקח והוחרם והם נצטוו לענוד טלאי צהוב. בתחילת חודש פברואר 1940 ניתנה פקודה כי על יהודי לודז' לגור אך ורק ברחובות מסוימים שבעיר העתיקה וכן ברובע הסמוך. בפועל היה האזור כעין "גטו פתוח".
ז. ב-1 במרץ 1940 החל פוגרום ביהודים בעידודם הגלוי והמדרבן של הנאצים. לאחר מעשי הרצח כשהיהודים מצטופפים באזור שהוכתב להם למגורים, החלה העבודה להקמת גדר מעץ יחד עם גדרות תיל מסביב לאזור במטרה לבודד ולנתק את האזור היהודי משאר חלקי העיר. פולנים שאינם יהודים, נאלצו לעזוב בתיהם לאזורים אחרים. בתחילת חודש מאי 1940 הושלמה "הקמת גטו לודז'". לתוך הגטו הצפוף הובאו ע"י הנאצים גם יהודים מרומניה וממרכז אירופה.
ח. שתי משטרות שלטו ביהודי גטו לודז' משטרה גרמנית שכללה גם מקומיים ממוצא גרמני ובתוך הגטו הוקמה משטרה יהודית. מי שניסה להמלט מתוך הגטו נורה במקום.ליודנראט היהודי היה מפקד יהודי, שחשב כי הפעלה כלכלית של היהודים בגטו, תביא לשמירת חייהם והישרדותם. לשם כך אילץ היהודים לעבוד 12 שעות ביממה בייצור בגדים,מוצרי עץ ומתכת עבור הצבא הגרמני. קיימת מחלוקת גדולה בין חוקרי ההיסטוריה של גטו לודז' לגבי התנהגות ההנהגה היהודית בתוך הגטו. האתגר העיקרי היה הטיפול בבעיות הבריאות של היהודים תרופות, אישפוז, טיפול רפואי ועוד. הייתה נחישות רבה לקיום מערכת חינוכית בתוך הגטו שכללה  בתי יתומים, בית ספר מקצועי, בתי ספר יסודיים, תיכונים ועוד. הבעיה העיקרית הייתה הזנת הילדים.

ט. בסוף דצמבר 1941 החל גרוש יהודים מתוך הגטו . על ההנהגה היהודית היה לבחור המגורשים ואלה נבחרו מתוך סרבני העבודה, הפושעים, והלא מקורבים . כיום ידוע כי בתוך הגטו לא ידעו בתחילה לאן פני המגורשים . כיום אנו יודעים כי הם הועברו למחנה ההשמדה חלמנו. תוך חצי שנה נשלחו כ55000 יהודים אל מותם . הגרמנים עצמם לא נמנעו מפעולות איומות ונוראות . בספטמבר 1942 פשטו הנאצים לבית החולים לילדים לצורך שליחתם למחנה ההשמדה . הייתה זו "פתיחה" לפקודת גירוש לכ20000 ילדים יהודים.

י. גטו לודז' הפך לריכוז היהודים הגדול ביותר במזרח אירופה. בפועל היה מחנה עבודה אחד גדול של מפעלים (כולל מפעל תחמושת) עבור הצבא הגרמני. הצורר הנאצי היינריך הימלר קרא לחיסולו הסופי של גטו לודז' וניתקל בהתנגדות שר החימוש הגרמני שהיה נצרך לתוצרת מהגטו. התקרבות כוחות סובייטים לכיוון פולין הגבירה את קצב המשלוחים למחנות ההשמדה. הייתה התנגדות כלשהי בין נצורי הגטו אבל לא בממדים של גטאות אחרים. עיקר ההתנגדות הייתה במניעה של ביצוע משלוחים ועזרה בהצלת יהודים בדרכים של "תיחכום" ו"הטעיה".

המשלוחים האחרונים מגטו לודז', נשלחו לאושוויץ וכללו את רוב ההנהגה היהודית. למעשה כמעט כל יהודי הגטו חוסלו. כשהגיעו כוחות הצבא הסובייטי לשחרר את העיר לודז' , נותרו בה רק 877 יהודים,צכולל 12 ילדים . מתוך כל היהודים שעברו בגטו לודז' והועברו לצרכי המאבק הנאצי למקומות אחרים נותרו כ-10000 איש בלבד. סיפור טרגי שהיום מלאו 76 לתחילתו .