הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, תבקש בשבוע הבא את בדיקת מבקר המדינה בפרשת "איקיוטק". יו"ר הועדה, ח"כ אמנון כהן אומר לקראת הדיון כי "על משרד התקשורת לוודא שחברות לא מנסות לעשות 'קופה' על האזרחים, ונוקטות בשיטות רמיה".

"איקיוטק", היא פרשיה מורכבת, בה נדרשו מעל 100,000 אזרחים, לשלם על חובות כביכול משנים קודמות מחברת איקיוטק וחברות נוספות שמסועפות אליה. "איקיוטק" תובעת חובות של אלפי שקלים מאנשים שנרשמו לטענתה לפני כ-7 שנים לשירות מידע בסלולר על אודישנים לתוכניות , בהיותם בני-נוער. ואולם בין האלפים הרבים שנדרשו לשלם על כך נמצאים ניצולי שואה, ילדים (כולל ילדה בת שלושה חודשים…), וגם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. לטענת החברה במכתב מטעם עורכי דינם "מר אולמרט, בהיותו ראש ממשלה, נרשם ל'אודישנים' לתוכניות בערוצי טלוויזיה או שירותים דומים באמצעות הטלפון הסלולרי".

עד שנת 2011, חברות תוכן דיגיטלי יכלו לצרף משמשים לתוכניות ולגבות כספים ישירות מחשבון סלולר, בהעברת דרישה עם מספר טלפון בלבד. עם הזמן, משרד התקשורת החליט להתערב בנושא ולמנוע מצב של חיובים מופרזים עבור שירותי תוכן. נסקרו מקרים רבים בהם משתמשים דיווחו כי מספר טלפון נוסף לשירות, ללא אישור מפורש, כי הטלפון הסלולרי שייך לקטין וכי משתמשים הצטרפו לשירותים, כאשר לא היה כלל ברור האם וכמה יידרשו לשלם. בספטמבר 2011 פרסם משרד התקשורת תקנות לפיהן חויבו חברות הסלולר לשלוח לכל לקוחותיהם טופס, שבו יכול הלקוח לבחור אילו שירותים סלולריים לחסום ואילו שירותים להשאיר פתוחים. קו טלפון של לקוח שלא חתם על גבי הטופס, נחסם אוטומטית לקבלת שירותי תוכן בתשלום

מאמצע שנת 2013 החלה חברת "איקיוטק" במסע גביה, בהקשר לחובות לכאורה של עשרות אלפי משתמשים שהיו לטענת החברה מנויים בתקופה שעד 2011 (כניסה לתוקף של הוראת משרד התקשורת). לפי "איקיוטק", שירותי התוכן שלה, אשר סופקו דרך חברת "יוניסל" למשתמשי חברות הסלולר בישראל, היו בבחינתם יחסי ספק-לקוח ישירים. לכן, מי שהתנתק משירותי תוכן של איקיוטק ללא תיאום איתה, עדיין נדרש לשלם דמי מנוי בגין התקופה שעד ספטמבר 2011, כולל קנסות ודמי הוצאות עורך דין. במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2013, נשלחו אלפי מכתבי חוב מטעם חברת "איקיוטק", שבוצעו תחילה דרך כ-20 משרדי עורכי דין. בדרישת החוב נדרשו אזרחים רבים בישראל בתשלום מידי על שירותי תוכן שלכאורה הזמינו והשתמשו בהם במהלך העשור הקודם. רבים מעשרות אלפי המכתבים היו עם טעויות בזיהוי – מספרי טלפון שגויים ושמות לא נכונים.

התברר כי לרבים מהנרשמים לא ניתן גילוי נאות על העסקה, ולא ניתנו כל התראות תשלום במשך השנים שעברו, על-אף שהחוק מחייב את הסכמת הלקוח לחידוש העסקה. גם המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה הודעות לציבור בנושא, שבהם ממליצה שלא למהר ולשלם את החוב, ולדרוש מסמכים המוכיחים התקשרות עם החברה בעבר‏. בנוסף, המועצה פתחה עמוד ייעודי באתרה שמרכז את כל המידע בנושא,‏ לפי האתר, הוגשו בתוך חמישה חודשים, 6,000 תלונות למועצה ישראלית לצרכנות בגין מכתבי דרישת חוב של "איקיוטק". במאי 2014 נקנסו חברות הסלולר פלאפון, סלקום, פרטנר והוט מובייל על ידי משרד התקשורת בקנסות מצטברים של כ-2.2 מיליון ש"ח, משום שלא הודיעו למנויים באמצעות מסרונים, בזמן הרישום לשירותי תוכן, אודות פרטי השירות.