ב- 2012 וב- 2013 עלו מחירי הדירות בישראל בכ- 8% בשנה. בשש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בארץ בכ- 80%, בשעה שעליית המדד המצטברת בשנים אלו הסתכמה ב- 16% בלבד – כך עולה מנתונים שהציג אריק פינטו, משנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה הקמעונאית, בדברים שנשא בוועידת הנדל"ן של כלכליסט בנושא שוק הדיור מנקודת מבט בנקאית.

לצד הנתונים הללו, הציג פינטו נתון פחות מוכר לציבור הרחב: בעוד שמחירי הדירות עלו בשיעור של כ- 80%, במחירי השכירות נרשמה עלייה נמוכה בהרבה, של 40% בלבד במונחים נומינאליים. פינטו ציין, כי הפער הזה משקף ירידה בתשואה משכר דירה. לדבריו, הגורמים המרכזיים להמשך התופעה של כניסת משקיעים המוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור דירות – בעוד שהתשואה על השכרה היא נמוכה – הם הירידה הכללית בתשואות האלטרנטיביות, לצד סביבת הריבית הנמוכה, המוזילה את עלויות המימון בטווח הקצר.

במקביל, הציג פינטו את התפתחות השכר במשק, ממנה עולה כי בשש השנים האחרונות, נשאר השכר הריאלי במשק יציב, ולא נרשמה בו עלייה. מטבע הדברים, הנפגעים העיקריים מכך הם זוגות צעירים, בעיקר אלה שידם של הוריהם אינה משגת לממן להם רכישת דירה. בשל השילוב של עליית מחירי הדירות והעובדה שהשכר הריאלי לא עלה, בשש השנים האחרונות עלה שיעור החלק מהשכר שמוקדש להחזר הלוואת המשכנתא מ- 25% ל- 31%. זהו פער משמעותי, מכיוון שלמשקי הבית יש הוצאות רבות נוספות, שחלקן קבועות וקשיחות וקשה מאוד להקטין אותן ללא פגיעה של ממש באיכות החיים.

לשם השוואה, אזרח אמריקאי מקדיש בממוצע רק ששית מהכנסתו להחזר המשכנתא שלו, ואילו אזרח אירופאי מקדיש כחמישית – כך שהעובדה שאזרח ישראלי מפריש לצורך החזרה המשכנתא כמעט שליש מהכנסתו, בולטת עוד יותר לרעה על רקע ההשוואה.