ראש האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון לאומי, ישראל אבישר, התפטר היום (שני), מספר ימים לאחר שפורסם ב'הארץ' כי אנשים שמונו על ידי השר בן גביר הקימו בלשכתו חמ"ל וביצעו פעולות להענקת רישיונות נשק. בין היתר פורסם כי בנות שירות לאומי עברו הכשרה קצרה והועסקו בלשכה כמראיינות טלפוניות של מבקשי רישיון נשק.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר התייחס להתפטרות: "מדיניות השר לחלוקת נשקים לאזרחי ישראל העומדים בקריטריונים – ברורה והמשכית. מי שלא ממשיך לבצע את המדיניות בהתאם להוראות השר ולמפת האיומים, ונלחץ בשל מתקפות השמאל בוועדות כאלו ואחרות – אכן לא יכול להמשיך כראש אגף כלי יריה שעה שישראל במלחמה וכי יש לחמש כמה שיותר אזרחים אשר עומדים בקריטריונים".

בן גביר הוסיף כי "כל מי שמקבל נשק צריך אישור רפואי, אישור משטרתי, אבל מאידך נשק מציל חיים ומדיניות השר מרחיבה ולא מצמצמת. ישראל במלחמה וחייבים לצאת מהקונספציה".

בשבוע שעבר, עלה הנושא במהלך דיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. בדיון עלו הנתונים כי מפרוץ הלחימה קיבלו באגף לרישוי כלי ירייה 260 אלף בקשות וניתנו כבר 25 אלף רישיונות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון: "לצד תחושת הביטחון שכלי ירייה מעניק אצל מי שמחזיק בו, קיימות סכנות רבות ונושא זה של כלי ירייה צריך להתבצע בהליך מסודר ומפוקח. אני מתנגד להעסקת בנות שירות לאומי לתגבור כפקידות רישוי. לא הגיוני שנערות בנות 18 עושות ראיון טלפוני למגישי בקשה לרישיון נשק. הנושאים שהתגלו בדיון הנוכחי זעזעו את הוועדה ולא ככה אמורה להתנהל מדינה דמוקרטית גם בשעת חירום. הוועדה אינה מקבלת את ההליך המהיר – אלו דיני נפשות. נושאים כבדים כאלו צריכים התייחסות אחרת. הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי לבצע חשיבה מחדש בנושא ולתת תשובות לוועדה עד לדיון נוסף בשלישי בשבוע הבא".

ח"כ גלעד קריב דרש בוועדה לקבל נתונים כמה משרות אמון של השר לבט"ל הועסקו במתן רישיונות נשק. "אני יודע שהועסקו 4 אנשים במשרות אמון מתוך 7 אנשים. אבקש לדעת היכן הוקם החמ"ל הנפרד של עובדי משרות אמון. עבודת האגף כלי ירייה עובד באופן מקצועי, אך השר מטיל עליו מורא וחייב אותו להעסיק אנשים שלו. אגף כלי ירייה הוא הקורבן ולא מחולל הנזק. עוזר השר שפוצץ את דיון הוועדה בשבוע שעבר היה אחד מ- 4 פקידי הרישוי. אני דורש לסגור את חמ"ל הכנסת. מתגלים אי סדרים חמורים ויש לעצור את חמ"לי הכנסת והשירות לאומי".

ח"כ יואב סגלוביץ': "המלחמה האמיתית היא על עצמאות עובדי המדינה. אני דורש שכל מי שעבר ראיון טלפוני – רישיונו יבוטל. אני רוצה לפנות למשרד המשפטים לשקול חקירה פלילית נגד השר ועובדיו בגין שימוש לרעה בסמכויותיו. יש פה עבירה על החוק תחת הכותרת: ישראל מתחמשת. התיקון בפקודת המשטרה – זו התוצאה. הכתם והעננה נמצאת על עובדי השירות הציבורי שעובדים תחת חוק".

ח"כ מירב בן ארי: "אגף כלי ירייה קיבל אות הצטיינות מהמדינה, מדובר באגף מצטיין אך הוא נלקח כבני ערובה בידי השר. כעת צריך לומר ביושר לציבור על ההשלכות עקב מתן רישיונות לאנשים שאינם כשירים".

ח"כ ולדימיר בליאק "מה שעולה מכאן בדיון והעובדה שפעל חמ"ל מבעלי משרות אמון, שהפכו לפקידי אגף רישוי, בלתי מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית".

ישראל אבישר, מנהל אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי התייחס לשאלות חברי הכנסת ואמר כי כל בקשה לנשיאת נשק שהיא מוגשת נבחנת ע"י שני גורמים: "משטרת ישראל האחראית על בדיקת מסוכנות פלילית ומשרד הבריאות שמתייחס לכשירותו של מגיש הבקשה, "תהליך זה הוא רלוונטי לכל מחזור החיים של אישור. בממוצע אנו מבטלים כ- 3000 רישיונות נשק בשנה בשל חוסר מסוגלות. תהליך הנפקת הרישיון הוא קפדני. רופא המשפחה ממלא פרוטוקול של 15 שאלות שהוא משיב עליהן. כל החומר הזה מצוי בידינו, יש לנו ממשקי עבודה עם משרד הבריאות בנושא. אחרי שכל החומר מצוי בידינו אנו עושים בדיקה מקיפה. אנו מבקשים תיעוד נוסף לאדם שלא סיים שירות צבאי. אין לנו אינדיקציה לאדם שאינו מסיים שירות לאומי. סוגיית שירות צבאי הוא משפיע על תנאי הסף. מעל גיל 27 אין תלות בשירות הצבאי או הלאומי. תנאי הסף הם אחידים לכל אזרחי המדינה. יש תבחינים שהם ביטחוניים ויש אזרחיים, אנו בודקים את הכשירות הפלילית והכשירות הרפואית. יש לנו מערכת מידע פרטנית של בקשות. העילות המרכזיות לביטול רישיונות מושפעות מכמה משתנים: אי ביצוע הכשרה כנדרש, ביטול ע"י המשטרה, משרד הבריאות מעביר המלצות לביטולי רישיונות, צווי בתי משפט – צווי הגנה שנוגע לאדם שנושא כלי ירייה.

בנוגע לשינוי בראיון המועמדים, אמר אבישר: "ביום פרוץ הלחימה פקע"ר הוציא הנחיה לא לקבל קהל, קיבלנו החלטה ניהולית לבצע את הריאיון באופן טלפוני. אנו רוצים לחזור לראיונות פרונטאליים ולפתוח חזרה את הלשכות בימים הקרובים". אבישר התייחס למערכות התגבור של האגף: "מפרוץ הלחימה ביצענו תגבור ממס' מקורות נוכח מס' גדול של בקשות: עובדי המשרד, עובדי משרדי ממשלה נוספים ועובדי הכנסת ובנות שירות לאומי. כל מי שתגבר את האגף עבר הכשרה והסמכה מצומצמת שמסויגת בזמן ובתהליך ממוקד ע"י יחידת האגף וייעודית לתבחינים מסוימים (שירות צבאי ויישוב זכאי). ליבת הפעילות מנוהלת ע"י עובדי האגף והראיונות הפרונטאליים יבוצעו על ידם. מי שמנהל את חמ"לי הרישוי הם עובדים בכירים. בתהליך משפטי סדור הוסדר נושא איוש נושאי משרות אמון לתגבור עבודת האגף כלי ירייה. הם עברו הכשרה על ידינו. הייעוץ המשפטי במשרד קיבל פילוח אוכלוסיות, והרשימות הועברו לנש"מ והתקבלה החלטה שהגישה של נושאי משרות אמון נחסמה. כל פעילות האגף מבוקרת ומלווה ע"י הייעוץ המשפטי. כל חמ"ל עובד עם הקצאות שמבוצעות באופן מרוכז עפ"י תבחינים ספציפיים. יש כלל נוסף ברגע שיש היכרות אישית עם מבקש הבקשה, אסור לטפל בבקשה. בוטלו האישור להעסקת עובדי משרות אמון".

פנחס גורט, הלשכה המשפטית של הכנסת: "חשוב להעמיד דברים על דיוקם. בהחלט לא מדובר במשהו טריוויאלי אבל אנחנו נמצאנו במצב מלחמה לצד נכונות רבה להתנדב ולסייע ככל שניתן. החמ"ל בכנסת מסייע רק באופן טכני בלבד וע"י עובדי כנסת מינהליים שלא עוסקים בדברים פרלמנטריים. נשמר עיקרון הפרדת הרשויות. כל זה דובר על תחילת המלחמה ולזמן מוגבל בלבד וכאמור אלו עובדי כנסת מינהליים בלבד שאין להם כל זיקה לפיקוח".

תג"ד עירן נהון, מזכירות ביטחונית במשרד אמר: "כחלק ממדיניות השר לחזק את הביטחון ההליך של בחינת התבחינים התחיל לפני המלחמה, ולאחר המלחמה פעל השר להתקנת תקנות והמטרה להרחבת רישיונות הנשק היא כדי לחזק את הביטחון האישי והציבורי. לא השתנה דבר מהצורך לקבל אישור משטרה. הימצאות של נשק פרטי בפיגועי טרור מקצרת את הפגיעה ומצילה חיים. כיתות הכוננות נפתחו על בסיס המלצות משטרת ישראל בדגש על יישובי קו תפר. כמות הבקשות לקבלת רישיון נשק לצורך תחושת ביטחון אישי הרקיעה שחקים, ולכן היה צריך לפעול באופן חירום".