ה"כלי יקר" (פר' כט) מביא מדרש (תנחומא א') הידוע: למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מן ארבעים ותשע שבתורת כהנים הוריקו פניהם וכו'", עיין כל הנוסח ברש"י. הכלי יקר מקשה על המדרש הזה שמשה כתב להם שטר ושוברו עמו ובחנם יעד להם כל אותן התוכחות כי לעולם לא יפחדו מהם ומורא לא יעלה על ראשם מן אותן קללות כי יאמרו הרי כבר חטאנו כאלה וכאלה ולא רבצה בנו האלה, גם האיש משה הבטיחנו שגם אם נוסיף אנחנו לחטוא לא יגע בנו רע, ואם כן עשה משה תרי דברים דסתרי אהדדי כי מתחילה יעד להם הקללות כדי שייראו מהם ואחר כך ניחם אותם וידבר על לבם שאף אם יהיו חוטאים לא יכלו מצד הקללות !" והוא פלא גדול.

הרב אליהו לופיאן (בלב אליהו) עונה על זה עם כלל חשוב : מובן לכל שהעונשים שבאים על האדם לא באים בתוך נקמה ח"ו, אלא הכל לטובת האדם הוא. ייסורים הוא מלשון מוסר, כי על ידי הייסורים מתייסר האדם ונשבר ליבו בקרבו ואז הוא מוכן לתשובה, וכמו שאמר הכתוב (תהילים נא' יט') "זבחי אלוקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה". והמשיל הגר"א ז"ל לזה משל : שדה כשרוצים לזרוע בו, צריכים קודם לחרוש האדמה ולהפוך הרגבים, ואז יכולים לזרוע, משא"כ בלא חרישה והאדמה קשה, איך יפול בה הזרע ?! כן הוא בלב האדם, הייסורים חורשים את לבו ועושים אותו רך, היינו "לב נשבר ונדכה", ואז הוא יכול לזרוע בתוכו ולהצמיח תבואה חשובה".

אומר הרב לופיאן שזה בדיוק מה שקרה עם כלל ישראל כשהם שמעו את הקללות של פרשת כי תבוא : הם שמעו אותן והוריקו פניהם, כי הם פחדו מאוד ממה ששמעו, היה להם צער גדול, איך יעמדו בזה ? כיון שראה משה שזה מצב רוחם, יכול היה לומר להם דברי ניחונים, כי השגו את תכלית התוכחה שהיא להביא אותם לשיברון לב כדי שירגישו כמה החטא יכול לגרום, ואזי הם כבר נהפכים לאנשים אחרים, ואפשר לנחם אותם.

בהמשך הפרשה רואים גם כן את זה: פן יש בכם איש או אישה וכו', בשמעו את דברי האלה הזו… והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי…", דהיינו שאלו החוטאים לא נשבר ליבם אלא אמרו לנפשם שזה לא נוגע להם, אז, אין הכי נמי, כל הקללות האלו יחולו עליהם.

רואים אם כן את הנקודה הברורה הזו בפרשת נצבים : העיקר זהו הלב הנשבר והנדכה ! לדעת שיכול להיות תוצאות חמורות ביותר לעוונותינו, ודי לנו לשמוע את הקללות כדי להבין על מה מדובר, או לחשוב על מה שעבר על כלל ישראל במאה השנים האחרונות (השואה ? – ב-1800 היו 90% מכלל ישראל שומרי תורה ומצוות, ב- 1939, ערב השואה, 90% עזבו את התורה… יש עוד שאלה ?), ולעשות את החשבון שלנו אנו, כדי להגיע להבנה כזו בעומק הלב, ובזה דווקא אנחנו יכולים באמת לזכות לכל הנחמות הכתובות בתורה. חבל לא לנצל את זה בימים החשובים כל כך שאנחנו עומדים לפתחם, לקחת מוסר ולהתפלל לפני ה' אלוקינו בכל הלב, בלב נשבר ונדכה באמת.

(הגאון רבי נתן קאהן מרבני צרפת בארץ ועורך המגזין התורני "קונטרס" בשפה הצרפתית)