בשביל לשפר את יכולת ההחלטה חשוב שנשאל את עצמנו מה המחיר שאנחנו צריכים לשלם על כל החלטה לדוגמא אם זה: ללמוד שפה חדשה, כמה יעלה המורה או השיעור בכיתה? כמה זמן זה? על חשבון מה זה הולך להיות? וכדומה.

עוד שאלה חשובה היא מה אני ארוויח בעקבות ההחלטה לדוגמא: אוכל ללמוד מקצוע, אוכל לטייל בעולם, אוכל להתפרנס בכבוד , אוכל לקרוא ספרות שאין בעברית, יהיה לי מעמד חברתי אחר וכדומה.

שאלה אחרונה וחשובה מאד היא אם אני לא אחליט את ההחלטה מה המחיר שאני הולך לשלם לדוגמא אני לא אלמד אנגלית אז אני לא אוכל להתקדם אני לא אוכל להתפרנס במקצוע שאני אוהב וכדומה. אלו שאלות שעוזרות לאדם למקד את המחשבה בכל ההשלכות של ההלחטה.

לסיכום קצר:

שאלה אחת: מה המחיר שאשלם על ההחלטה?

שאלה שנייה מה הרווחים אם אעשה את ההחלטה הזו?

שאלה שלישית מה אני אפסיד אם אני לא אחליט את ההחלטה הזו?

עוד נקודה חשובה היא שכמה שהאדם יחשוב שהוא אובייקטיבי, חשוב לדעת בשביל להשיג את התוצאות הכי טובות, שמערכת איסוף הנתונים של האדם היא לא מערכת מדויקת

לדוגמא אדם מתוסכל ולא מתקדם בעבודה בזמן האחרון והוא גם שוקל האם להחליף רכב או לא, סביר להניח שלמרות שהאדם ידבר אתו בשפת ההיגיון כמה הרכב שלו לא טוב, כמה הוא צריך רכב חדש, שגם מערכת השיקולים הרגשיים בעקבות המצב הנוכחי תשפיע עליו בהחלטה שלו, והוא כנראה ישים הרבה דגש על היתרונות של הרכב החדש שהוא מעוניין לקנות, והוא לא ישים דגש על הסיבות שאולי בגללן כדאי לעכב את הקנייה לעוד כמה חודשים, הוא יעשה את ההחלטה ועוד כמה חודשים הוא יכול לשלם מחיר כבד מאד על זה שהוא ניסה לתגמל את עצמו בצורה יקרה מאד על המשבר הרגשי שהוא עבר באמצע החיים שלו, אולי ההחלטה שלו תתברר כהחלטה נכונה בטווח הארוך, אבל סביר להניח שסגנון ההחלטה שכעת תיארנו היא יותר שלילית מאשר חיוביות.

עוד נקודה חשובה כשאנחנו מחליטים החלטה לשים לב שההחלטה לא משרתת רק יעד אחד לדוגמא עבודה, כי אם היא משרתת את העבודה אבל תפגע במשפחה זו כנראה החלטה גרועה במעגל היותר רחב של ההחלטה.

לרוב יהיה נכון לשתף אנשים אחרים בהחלטה לדוגמא אדם שמעוניין לעבור למקום עבודה חדש – שיישאל את הקרובים אליו האם נראה להם שהוא יסתדר, הם זה מתאים לאופי שלו וכדומה כי לבד, דעתו של האדם יכולה להיות משוחדת, האדם בקלות רבה מדי יכול לומר לעצמו מתוך רצון למצוא עבודה חדשה, שהוא יצליח, שהוא יסתדר בעבודה החדשה, שהוא יגלה בעצמו כוחות חדשים, וכל זה נחמד ויפה תיאורטית, בתנאי מעבדה, בזמנים שבהם האדם מרגיש יותר מנותק רגשית, אבל הקרובים אליו בדרך כלל יכירו אותו טוב מאד ויידעו לומר האם העבודה מתאימה לו או לא, ממה הוא צריך להיזהר ועוד כל מיני עצות שהוא לא רואה על עצמו.

חשוב להיות מוגדרים מאד לדוגמא: מנהלי עבודה לא פעם יודעים שחסר להם אדם בתפקיד מסוים בעבודה. הם עושים ראיון עבודה, ומחפשים מיהו האיש שמתאים, זה נראה הגיוני אבל זה לא תמיד כל כך מוגדר, יהיה יותר נכון מראש לקבוע מה התפקיד שחסר לנו, לדוגמא איש מכירות ואז השלב הבא והכי חשוב איזה סוג אדם מתאים למכירות המוצר שאנחנו רוצים למכור, אם זה מכירת מוצר זול ואנחנו רוצה לשים דגש על הכמויות ולכן צריך אדם שמוכר ויש לו סגנון קצר וקולע ונחוש בדעתו או אנחנו מוכרים מוצרים יקרים ולכן אנחנו צריכים משהו עם יותר סבלנות אחרי שאנחנו מגדירים איזה סוג אדם אנחנו מחפשים יהיה לי יותר קל להחליט, כי הדרך הטובה ביותר להחלטות היא בהירות וידיעה ברורה וצלולה של מה שאנחנו רוצים

עוד נקודה חשובה אחרי שהחלטנו החלטה חשובה לשאול את הידידים האם נראה להם שההחלטה נכונה? ואז לשאול שאלה אמיצה: איזה פגם הם מוצאים בהחלטה שלנו.

עוד נקודה חשובה לשאול את עצמנו אם היינו צריכים להסביר את ההחלטה שלנו למשהו אחר איך הוא היה מקבל את ההחלטה?

כמה היינו מרגישים נח להסביר את עצמנו לחבר טוב (לא לדמות סמכותית ומאיימת כי לפעמים יש לנו חלומות ואנחנו מפחדים להביע את עצמנו מולם, או לפעמים הם מהר מאד ינטרלו אותנו מלממש את היכולות האמתיות שלנו).

עוד נקודה חשובה היא – האם אנחנו יודעים שבמהלך החיים שנחיה אחרי שנחליט – האם נרגיש טוב בשגרת החיים או רע, לדוגמא החלטנו ללמוד מקצוע מסוים, האם יהיה לכל אורך הדרך קשה או יהיו רגעים חיוביים, אם לא יהיו רגעים חיוביים ורק קשה לאורך הדרך, לא נצליח, חשוב לזהות שגם תהליך החיים שלנו אחרי ההחלטה שלנו עדיין יהיה חיובי ונעים.

ונקודה אחרונה,

האדם שבוי בתוך מערכת חשיבה שאולי נראית לו מאד מתוחכמת ומחושבת, אבל לא תמיד בעיני המציאות… לכן לפני שאדם מחליט החלטה חשוב גם לנסות להסביר לעצמנו את הזווית ראייה ההפוכה לדוגמא אדם מעוניין לקנות אותו, שיסביר לעצמו למה לא כדאי לקנות אוטו, איך אפשר להסתדר ללא רכב ינסה לשכנע את עצמו למה לא לעשות את ההחלטה…ואם הוא לא משכנע את עצמו, אז יש יותר סיכוי שההחלטה היא החלטה טובה

עוד נקודה והפעם טכנית, כשאדם עומד הוא גורם להאצת קצב פעימות הלב בכעשר פעימות לדקה מה שמביא את האדם לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ולכן חשיבה בעמידה לפעמים יעילה יותר, כי כשאדם עומד הוא יכול להגדיל את מהירות עיבוד המידע שלו כמעט ב 20 אחוזים.