'לעתיד לבוא אדום תחרש כמו שדה'

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:

בעוונותינו כעת שאנחנו בגלות, עשו וכנען במעלה וחשיבות גדולה מאוד, ואין מעלת עם ישראל ניכרת לפניהם, ובמקום שיהיו הם עבדים לנו, אנו נמצאים תחת שליטתם, אולם לעתיד לבוא, כל 'אדום' תעקר ותחרש כמו שדה.

רבינו האור החיים הקדוש מבאר ששני שלבים רמוזים במילים 'אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם'

שלב ראשון, בגלות אנחנו במצב של 'ארצה שעיר', שעשו הרמוז בתיבת 'שעיר' הוא החשוב והבולט, ולכן נאמר 'ארצה' עם ה"א הידיעה [ולא נאמר 'לארץ שעיר'] שזה מרמז על הארץ החשובה והידועה.

שלב שני, לעתיד לבוא יהיה מצב של 'שדה אדום' שאדום תחרש כמו שדה.

ובפרשת לך לך כותב רבינו הקדוש על שאין אנו זוכים לישב בנחת בארץ ישראל, וסובלים צרות מ'כנען' שהיו צריכים הם להיות עבדים שלנו, וזה לשון קודשו: 'בעונותינו עבדים משלו בנו, ועשה ה' ככה לרמוז מדה כנגד מדה כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו יתברך כעבד מורד ברבו, גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו'. עד כאן לשון קודשו.

ובפרשת חיי שרה, כותב רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'ויש יום לאל איום, משפט יעשה, ויכיר נקנה לקוניו'.

[אור החיים וישלח פרק לב פסוק ד, פרשת לך לך פרק טו פסוק יח]