הותר לפרסום כי בתאריך 17 באפריל 19' שירות הביטחון הכללי, בשיתוף משטרת ישראל, עצר את תאאר שעפוט, אזרח ירדני, במוצאו מחברון, בן 32. במהלך החקירה בשב"כ עלה כי שעפוט, איש עסקים ירדני, נכנס לישראל בשליחות המודיעין האיראני לביצוע משימות שנועדו לקידום הקמת תשתיות בישראל ובשטחי יהודה ושומרון שישמשו לפעילות חשאית של האיראנים.

תחילת הקשר בין שעפוט לבין המודיעין האיראני החל בלבנון עת פגש שם שני מפעילים דוברי ערבית מהמודיעין האיראני שהציגו עצמם בכינויים "אבו צאדק" ו"אבו געפר". בהמשך לפגישה הראשונה שהתקיימה כאמור בלבנון, התקיימו במהלך השנים 2018-2019 עוד מספר פגישות בין שעפוט למפעיליו האיראניים, אשר נערכו בלבנון ובסוריה.

במהלך הפגישות הונחה שעפוט להקים תשתית עסקית בישראל אשר תשמש כיסוי לפעילות איראנית עתידית, ככל הנראה לטובת השגת נגישות לישראל ולשטחי יו"ש, וגיוס מרגלים שיסייעו באיסוף מודיעין בהתאם לאינטרסים האיראניים בשטח. לצורך כך הונחה שעפוט לבחון אפשרויות עסקיות וליצור קשרים עסקיים בישראל ובשטחי יהודה ושומרון.

במסגרת פעילותו החל שעפוט בביצוע מחקר שטח. בעת כניסותיו לישראל ביולי-אוגוסט 18' ובאפריל 19' החל ביצירת קשרים עם גורמים בשטח במטרה שאלו יסייעו לו במשימותיו. במסגרת הקשר עם מפעיליו האיראניים, שעפוט יזם והציע להם, ואף קיבל את אישורם, להקמת מפעל בירדן שיעסיק עובדים שיעים אשר יהווה עוגן לטובת פעילות איראנית עתידית מול ישראל ואיו"ש.

מפעיליו האיראניים של שעפוט הביעו נכונות להשקיע סכומים גבוהים, כחצי מיליון דולר כסכום התחלתי, ובהמשך כספים רבים נוספים ככל שיידרשו, לצורך ביסוס פעילותו בשטח. עוד במסגרת הקשר העבירו המפעילים האיראניים לשעפוט אמצעי לתקשורת מוצפנת ששימש לתקשורת ביניהם ובאמצעותו הועבר מידע ותואמו פגישות.

עוד עלה במהלך החקירה כוונת המודיעין האיראני להסתייע בשעפוט לטובת העברת כספים לפעילי טרור באיו"ש ובישראל. בסיום ביצוע הפעולות לשמם נשלח לישראל, צפוי היה שעפוט לצאת לאיראן לצורך השלמת הכשרתו כסוכן וביצוע הכשרות מתקדמות בתחומי הריגול והמודיעין.

איתורו ומעצרו של שעפוט על ידי שב"כ סיכל תוכניות אלה וכן הביא לסיכול הפעילות שתוכננה ע"י גורמי המודיעין האיראני, באמצעותו.

ב-10.6.19 הגישה התביעה הצבאית כתב אישום כנגד הנדון לבית המשפט הצבאי ביהודה, במסגרתו מואשם בביצוע עבירות של מגע עם אויב, מגע עם ארגון עוין, וקשירת קשר להכנסת כספי אויב לאזור. פרשיה זו הינה דוגמא נוספת לניסיונה המתמשך של איראן להקמת תשתיות לפעילות נגד ישראל , בדרכים מגוונות ותוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים.