בכל שנה ושנה בימים אלו מדברים בענייני בין אדם לחברו, כיצד כבוד חברנו יהא חביב עלינו באמת? כיצד נזכה להעביר את אותה הקללה שרבצה על תלמידי ר' עקיבא (יבמות סב:) שנפטרו מפסח ועד עצרת "על שלא נהגו כבוד זה בזה"

בשטף החיים מזדמנות לכל אדם הזדמנויות רבות שגורמות לשנות קצת את הסוויטצ'. פעמים שאנו מכירים אדם שבעיננו יש סיבות לדון אותו לחובה ולא לזכות, לשבט ולא לחסד. אך בימים הללו אנו מצווים להרבות אהבה ואחווה ככל יכולתנו, אז אדרבא נביט בו בעין טובה ומכבדת. לא בכדי כתב הרה"ק הבני יששכר זי"ע (חודש אייר ג,א) שמניין מ"ט ימי הספירה עולה בגימטריא 'לב טוב'. ובא זה לרמז לנו שבימים הללו עלינו להפך את לבבנו ללב טוב, וגם את תפיסת עולמנו על חברנו כי אם אתה או את מהפכים את לבבכם ומאירים את הנקודות הטובות שבחברכם, מובטח לכם שאתם הופכים את העולם גם שלכם וגם את של הסובבים אתכם למקום טוב יותר…

בפרשת שבוע אנו נתקלים ביסוד זה באזהרת הכהן על בניו לא להיטמאות למתים: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו", ודרשו רבותינו: "אמור – ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים" שגם את הילדים הקטנים שלך, שלכאורה עד כמה הם מבינים (והם מבינים, ומאוד), תחנך אותם! תאיר את הנקודות החיוביות שבהם, ואז אם אתה מאיר עליהם, כמדורה המתחילה בניצוץ קטן ומסתיימת באור גדול כך הם יעלו מעלה מעלה בתורה ויראת שמיים טהורה, מהסיבה הפשוטה שיש להם אבא בדמות מלאך גדול, האומר להם גדלו, והיזהרו לשמור את חוקי האלוקים ואת מצוותיו.

ונסיים, בענין זה הביא הגה"צ הרב אלימלך בידרמן שליט"א מעשה נפלא הממחיש שכאשר מרגישים את החבר, ממילא הכל מסתדר (באר הפרשה קדושים, תשע"ט, עמוד יז'):
"סיפר הגאון ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל, פעם עלה ברצון המשב"ק של הרה"ק ר' ישעיה מקרעסטיר זי"ע לראות כיצד רבו מקבל את הפונים אליו, על כן שלח ידו בכותל שבין חדרו לחדר הרבי וחורר בו חור קטן משם היה 'מציץ מן החרכים'… והנה הוא רואה איך שנכנס אל הרבי יהודי למוד סבל מבני העיר והוא מונה בפני הרבי את 'צרותיו' אחת לאחת, ולבסוף הפטיר כי אין לו כל עצה אלא לסיים את חייו ו'חסלת פרשת הצרות והייסורים'…

והנה מדרכו של עולם לענות על 'הצעות' שכאלו, אך דברי שטות מדבר מר… וכי נשתבשה דעתו ל"ע, וכהנה מדברים המנסים להוכיח למתלונן כי אין צדק בדרכו, לא כך הייתה דרכו של הרה"ק ר' ישעיה רחימאי, אלא פתח פיו ואמר למר הנפש, אכן, רעיון נפלא העלה מעלת מע"כ, אך מכיוון שהוא דבר 'גורלי' עלינו להתיישב לראות כיצד ייעשה הדבר בצורה הכי טובה, על כן חשבתי כעצה ראשונה – ומסתמא שגם אתה חשבת כך לעלות על על הגשר שמעל הנהר ומשם לקפוץ לתוככי הנהר וכך תפרד הנשמה במהרה מהגוף, אבל נראה לי שאין זו עצה טובה כל כך, כי כידוע לך שבימים אלו ימי החורף מי הנהר קרים עד לאימה, חוששני שיקשה על מעלת כבודו לסבול את קור הכפור. שנית חשבתי – וכנראה שגם מעלת כבודו חשב כן, לעלות על הגג הגבוה ביותר בעירנו ולקפוץ ממעלה למטה, ומיד יתראה מעלת כבודו עם אבותיו השוכנים למעלה בשמים, אלא שגם 'הצעה' זאת עדיף שלא לקיימה. שהרי מעלת כבודו יודע היטב שיש חשש שיתרסק אברים אברים ואין זה 'מכובד' למע"כ הרמה, אין לך אלא לעשותו 'מכובדיג'… היהודי לא שתק. אלא החל מעלה כל מיני עצות ורעיונות כיצד יבוא לידי סופו, אבל הרבי 'דן' אתו על כל עצה ורעיון בנפרד, ובכל אחד מהם מצא פסול וחסרון… עד שאמר לו הרבי, שמע נא יקירי, הענין הלז שהוא 'פעם בחיים' הוא ענין רציני ביותר, אי אפשר שלא לעשותו בחופזה שלא ביישוב העת, המתן לי שבועיים ימים ואחשוב על עצה טובה, כיצד תעשה את הדבר באופן ראוי ומכובד ביותר… ויצא היהודי מחדרו של הרבי כשהוא מלא שמחה וצהלה. שמא תדעו על מה – כי עתה הרגיש לראשונה שברייה אחת בעולם מבינה אותו ואת קשייו, ואילו היה הרבי מדבר על ליבו כי 'שטות' הוא עושה, היה יוצא היהודי בהרגשה כי גם הרבי איננו מבין לנפשו כלל וכלל… למותר לציין שאחר שבועיים ימים בלבד לא עלה על דעתו כלל וכלל לפנות אל הרבי, לשמוע הכרעתו בנידון.. כי שבה אליו רוחו ואט אט יצא מהר הצרות למקום רווחה ושמחה…

מה עשה פה הרב שאנו צריכים ללמוד לחיינו?
גם כשאותו מסכן עני תינה את 'צרותיו' לפני הרב, השתתף עמו הרב, לא שלל את רגשותיו, ולא זלזל בהם. הרבי האמין בו שיכול לצאת מדיכאונו חזרה אל דרך המלך, ולכן דבר זה בער בו כאש בעצמותיו.

ואנו נשליך זאת אל חיינו: מתי בפעם האחרונה הקשבנו לחבר? (ולא סיפרנו מה קרה לנו באותו ענין), מתי השתתפנו באמת עם רגשותיו? מתי ניסינו לעזור, כאילו זו צרתנו שלנו?
בואו נהיה אחים! אכפתיים! מקשיבים! מכבדים! אוהבים!
ונסיים בבקשה של בורא עולם מאתנו, בניו: "כך אמר להם הקב"ה לישראל: בניי, מה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה". (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ו)

שנזכה…
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל.

—
המאמר נכתב לרפואת:
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
מו"א דוד בן שמחה הי"ו.
יוסף מאיר בן כוכבה הי"ו
בתושח"י.