אחרי הצהרת האמונים של החכים החדשים אתמול בכנסת, נכנס המו"מ הקואליציוני להילוך גבוה יותר. בסביבתו של ראש הממשלה מנסים למצוא צדיקים בסיעת כחול לבן ולהביא לפרישת כמה חכי"ם מהאופוזיציה לטובת הקואליציה כדי להפחית את השפעתו של ליברמן על קואליציית הימין. לא ברור האם זה יצליח, אבל זה מעיד על כעסו של נתניהו על ליברמן המערים קשיים סתם ככה, רק בגלל הצהרותיו המתלהמות לפני הבחירות. ליברמן כנראה שכח שהבחירות הסתיימו וכעת צריך להתחיל לעבוד.

אבל ההצהרות הללו של ליברמן מחלחלות ומאפשרות לגורמים נוספים להשתלח בציבור החרדי באופן חופשי.

הראשון הוא יאיר לפיד. זה כבר לא מפתיע, אבל אתמול, בעקבות דרישה לגיטימית של הסיעות החרדיות להגדיל את תקציב הישיבות בגלל הגידול המבורך במספר התלמידים, פרסם לפיד שורה אחת, בה שאל: מי משלם על זה. אז התשובה, כידוע, היא ברורה מאד. אני, אתה, וכל יהודי חרדי אחר שמשלם מיסים, משלם על זה כמו על כל דבר אחר.

רוצים עוד קצת מהטוב הזה שנקרא הסתה? הנה.

המחלקה לתרבות תורנית בעיריית חולון, מקיימת הערב, ליל יום הזיכרון לקדושי השואה, אירוע גדול בהיכל הטוטו בעיר, בהשתתפות המרצה הנודע הרב יגאל כהן, תחת הכותרת משואה לישועה. אירוע תורני לכל דבר. איפה הבעיה? בכך שהאירוע מתקיים בהפרדה מלאה בין גברים לנשים, וזה הפריע לכמה קיצונים חילוניים בתקשורת שהחלו לצעוק את זעקות הגיוועלד נגד ההפרדה המבורכת והמתבקשת של אירוע חרדי תורני למהדרין. ומה התשובה שלנו? פשוט ללכת ולמלא את האולם הזה, ושיחיו הקנאים ויסבלו.

רוצים עוד? הנה.

גורם עסקי חרדי פתח לאחרונה בבני ברק מתחם עבודה משותף שנקרא וורק אפ, וכראוי במקום עבודה חרדי, המקום בהפרדה מלאה. גברים בקומה אחת, נשים בקומה אחרת. ושוב, אותם קיצונים חילוניים בתקשורת זועקים גיוועלד. פשוט לא יאומן. אדם פותח מקום עבודה פרטי, לא מקבל שקל מהמדינה, וגם זה לא בסדר.

אבל בסדר, התרגלנו, נמשיך לחיות את חיינו כמו שאנחנו חושבים, ופשוט להתעלם מכל הצווחנים למיניהם שמטרה אחת לנגד עיניהם: לחלן ולחלן ולחלן. אבל אנחנו בשלנו, ושהקנאים והצווחנים הללו פשוט ימשיכו לסבול מלראות אותנו מצליחים.