מעבר לאתר המותאם

מטעמים לשולחן שבת: "מקץ-חנוכה" \\ הרב אמיר קריספל

הרב אמיר קריספל No Comments on מטעמים לשולחן שבת: "מקץ-חנוכה" \\ הרב אמיר קריספל

איך ידע פרעה מייד שיוסף איש אלוקים? ההסכם של פרעה מול יוסף לפני פתרון החלום. קושיית מרן 'הבית יוסף' על חנוכה ומדוע היא נכנסה לספר הלכה? | חידושי תורה ופלפולים על הפרשה

הרב אמיר קריספל
הרב אמיר קריספל

כתוב בפרשה: "והנה שבע פרות…..דלות ורעות" (מא' יט')

כותב ה"בית הלוי": "לכאורה המילה 'דלות' לא נזכר בחלום כלל, ורק פרעה הוסיף כן מדעתו, לבחון את יוסף אם יודע הוא או לא, ועל כן כשהחזיר יוסף לפרעה ואמר לו "שבע פרות הרקות והרעות", לא הזכיר לו 'דלות', יען כי לא ראה זאת בחלום".

ובכך מיושב מניין ידע פרעה שיוסף דובר אמת בפתרונו, שידע לומר לו דברים שפרעה עצמו העלים. ואכן, הבית הלוי ממשיך "ומזה הבין פרעה כי רוח אלקים דובר ביוסף".

ויש שפירשו, על דרך ה"ווארט", שישנו דבר נוסף שיוסף ידע על אף שפרעה ניסה להעלים ממנו, וידיעה זו גרמה להתפעלותו של פרעה מפתרון יוסף: בחלום פרעה עצמו, כתוב "והנה עומד על היאור", כלומר על היאור ממש.

לעומת זאת, כשפרעה מספר את החלום ליוסף, הוא אומר "בחלומי, והנני עומד על שפת היאור", שכן פרעה חשש לספר דבר מוזר כל כך כמו עמידה על היאור, ולכן ייפה את הדברים ואמר "על שפת היאור", כדי להישמע מציאותי יותר.

אך יוסף ידע שלא כך הוא, אלא עמד על היאור ממש, וכשאמר לו זאת, נתן בו פרעה את אמונו. והדבר נרמז בפסוק בתהלים "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע", דהיינו, העובדה שיוסף ידע שהמילה "שפת" לא הייתה בחלום המקורי, ופרעה הוסיף זאת מעצמו, היא שגרמה להתפעלותו של פרעה ולהשלטת יוסף במצרים.

*****
נאמר בפרשה: "ופרעה חלם והנה עומד על היאור", (מא' א'):

איתא במדרש: (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין" אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלוקי או אלוקי עלי? אמר לו (יוסף): אתה על אלוקיך, אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלוקיהם (כמו שכתוב, "ופרעה חלם והנה עומד על היאור", אבל הצדיקים – אלוקיהם מתקיים עליהם (כמו שכתוב, כח, יג): "והנה ד' נצב עליו".

שואל המגיד מדובנא: מאמר חכמים פה סתום והמקור (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין", מה רצו חז"ל בכתוב זה, ומה הקשר לכאן?

ומתרץ בדרך משל:עשיר אחד, שמנהגו היה להתאחר בכל יום בבית התפילה עד קרוב לחצות היום, פעם אחת בא אדם מעיר נוכריה לביתו ושאל על העשיר, אמרה לו אשתו שבעלה טרם חזר מבית המדרש, והלך לו, כשהגיע העשיר סיפרה לו אשתו מה שקרה, וגער בה העשיר על זה שלא קראה לו מבית המדרש ושלחה את אותו אדם לדרכו.

לימים בא איש זר לביתו ושאל על העשיר, אמרה לו אשת העשיר: שב פה, ואני אלך לקרוא לו, כשהגיע העשיר לביתו נתן לאותו אדם שלום ושאל על אדוניו, סיפר לו אותו אדם שהוא איש עני ודל ומבקש עזרה מנדיבי העם, נתן לו העשיר מתנה מצד הכרח, והלך לו העני, אח"כ חרק שן (כעס) על אשתו ואמר לה קראת לי בשביל "לפצוע בי" (כלומר בשביל שיקחו ממני משהו, שהרי העני לקח מתנה מהעשיר).

אמרה לו אשתו: הרי ככה ציווית עלי, לקרוא לך כשבאים אורחים, ענה לה העשיר עליך לשאול אותו תחילה מה בקשתו ואם תשמעי ממנו משהו לטובתנו, תקראי לי, אבל אם בא לקבל מתנה, עני לו שאין האיש בביתו!

הנמשל: פרעה היה נבוך ומתעה בחלומו, ולא ידע אל מה ירמוז החלום, אם אל מה שיוציא טובתו או רעתו. והנה חכמים אמרו : "חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא" (חלום שלא נפתר כמו אגרת שלא נקראת).

ואמרו חכמים עוד (שם): "כל החלומות הולכין אחר הפה", כי כל עוד לא נפתר החלום הוא כמו אגרת חתומה, ולא יועיל ולא יזיק, מעתה, האמנם כי פרעה רצה מאד לדעת פתרון חלומו, אבל חשש מלספר אותו לאדם שמא יפתור אותו לרעתו, מה שאין כן כשלא יהיה נפתר, אין לפחד מאומה.

על כן בבוא יוסף לפניו הקדים ואמר לו פרעה: אשמיעך חלומי, ואתה לא תפתור אותו, מלבד אם לבך יגיד כי הוא מרמז לטובתי, ואם מרמז לרעתי יהיו הדברים עצורים בלבך ולא תוציא אותם בפה!, ועכשיו מובן המדרש שהביאו חכמים פסוק "כי בא החלום ברב ענין", כלומר: לבעבור כי החלום נוטה לעניינים רבים, לטוב ולרע, וכל עוד לא נפתר אין לחוש על רעתו.

על כן פרעה בהתפעמות רוחו הקדים ואמר אל יוסף: מי מתקיים על מי, אני על אלוקי, או אלוקי עלי? כלומר: אם החלום רומז על גדולתי שאשיג מאתו או להיפך, עד שהשיב לו יוסף: אתה על אלוקיך. כלומר: אני מבין כי תתרומם קרן מלכותך על ידו, וכמו שאמר (מא, טז) "אלקים יענה את שלום פרעה", וכן היה, כי על ידי הרעב בא אליו כל זהב הארץ מכל העולם.

***
בחנוכה ידועה ומפורסמת קושיית הבית יוסף מדוע עושים 8 ימי חנוכה הרי היה צריך להיות רק 7 ימים כי ביום הראשון שהשמן דלק זה לא היה נס? רבים התירוצים שנכתבו על זה אולם התקשיתי מה ענין של קושיות תירוצים ופלפולים בספר ההלכה "בית יוסף" של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל, הרי חיבור זה הינו ספר הלכה גרידא ולא חידושים ופלפולים?

ונראה לי לבאר כי מצינו מחלוקת אחרונים בענין מי שיש לו רק כמות של שמן להדליק כשיעור ההדלקה (חצי שעה) ביום הראשון האם ידליק רק ביום הראשון ותו לא? או שמא יחלק את השמן ל-8 חלקים ובכל יום ידליק מעט אבל לא כשיעור זמן שצריך שידלק ? כתב בספר "נטע שורק" וכן בספר "דברי צבי" שלפי תירוץ הבית יוסף שהחשמונאים חילקו את השמן שהיה בפך הנמצא ל-8 חלקים אף על פי שלא היה כשיעור, והיה נס שדלק כשיעור.

משמע בנידון שלנו שצריך לחלקו ל-8 ימים כדי שלא יתבטלו אף לילה מהדלקה. אולם מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בספרו חזון עובדיה חנוכה וכן בספר מאור ישראל ח"ג לדחות את דבריו והביא להקה של פוסקים שאין הדין כן אלא עדיף להדליק יום אחד כשיעור ההדלקה, ומה שתירץ הבית יוסף כתב ליישב שבבית המקדש היו רגילים בניסים ולכן סמכו על הנס, ועוד שאפשר לבאר את התירוץ כי כאשר החלו ליצוק שמן מן הפך לתוך הנרות, מיד נעשה נס ונתמלאו כל הנרות, ולא נחסר שמן מן הפך אלא שמינית.

והביא ראיה מהרא"ש, (שבת בפ"ב) שהואיל והדלקה עושה מצוה צריך שיהיה שמן בנר כדי שיעור קודם ההדלקה, אבל אם בירך והדליק ואחר כך הוסיף שמן כדי שיעור לא יצא ידי חובה, וכן פסק מרן רבי יוסף קארו בשולחנו הטהור סימן תרעב, ע"ש. מעתה מובן למה הביא מרן הבית יוסף את הקושיא והתירוצים כי יש נפקא מינא להלכה, ולא רק כדי לפלפל.

שבת שלום, חודש טוב, וחנוכה שמח.
אמיר



0 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>