ידידות אמת. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף היום יחד עם ראש הקואליציה ציפי לבני, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ורבים נוספים, בישיבה מיוחדת לכבוד נשיא צ'כיה מילוש זמאן בכנסת.

רה"מ נתניהו בדבריו התייחס לרעיון שתי המדינות: "הניסיון לשלול מאיתנו את קיר המגן של הרי יהודה ושומרון בלב מולדתנו ההיסטורית ישאיר את מדינתנו בלא הגנה, ויאפשר לכוחות האיסלאם הרדיקלי לאיים על כל המזרח התיכון"

עוד הוסיף רה"מ נתניהו: "אנו עומדים היום במלוא כוחנו מול האיומים של האיסלאם הקיצוני. זה אינו רק מאבק מקומי שלנו ושל שכננו. ישראל היא מוצב קדמי של העולם החופשי במערכה על הבטחת החירות והנאורות בעולם כולו".

אורח הכבוד במליאת הכנסת היה נשיא צ'כיה מילוש זמאן שנאם במעל דוכן הכנסת, הנשיא נשא נאום אהדה מחבק ותומך מאוד במדינת ישראל, עם אמירות קשות כלפי האיחוד האירופי: "אנו האירופים, האיחוד האירופי, לפעמים יש לנו יותר ספק ולפעמים אנו פחדנים. זה מאוד לא מנומס לומר דברים כאלה, אבל אני חושב שזאת האמת. לכן חשוב ונחוץ לבטא בכל הזמן את ההזדהות עם מדינת ישראל – מפני שבגידה בישראל פירושה בגידה בעצמנו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם לכבוד הביקור המיוחד במליאה: "הנשיא זמאן, חברי היקר מילוש, ברוך הבא לישראל, וברוך הבא לירושלים, בירתנו הנצחית. כולנו התרגשנו כשהכרזת בנאומך לרגל יום העצמאות ה-70 שלנו 'לשנה הבאה בירושלים'. אמרת זאת בטקס חגיגי, בארמון הנשיאות בפראג.

ובכן ידידי, זה לקח פחות משנה, והיום אתה פה איתנו, כאורח רצוי, כידיד אהוב וכמנהיג דגול שמגן על האמת. ובשם האמת, היית אחד המנהיגים הראשונים בעולם, בעת הזאת, שהכירו בירושלים כבירת ישראל. תמיכתך העקבית בהעברת שגרירות צ'כיה לירושלים הולכת ומתגשמת. מחר ייפתח בבירה 'בית צ'כיה', כשלב חשוב במימוש יעד זה. ידידי, זהו ביטוי נוסף מני רבים לברית האמיצה בינינו, בין שתי מדינותינו.

אנו פועלים יחד להבטיח עתיד של קידמה ושגשוג לאזרחינו: בכלכלה, במסחר, במדע, בטכנולוגיה, בבריאות, בהגנת הסביבה כמו בהגנת סייבר ובתחומים רבים נוספים. פנינו נשואות לעתיד, ובו בזמן אנו יונקים משורשי העבר. שני העמים העתיקים שלנו, העם היהודי והעם הצ'כי, הם בעלי מורשת מופלאה בחלקה משותפת. על אדמת בוהמיה ומוראביה פרחו קהילות יהודיות במשך 1,000 שנים.

היו מכאובים, היו מצוקות, אבל בראייה כוללת משקלה של האחווה היה גדול הרבה יותר. בחבלי-ארץ אלו קמו לנו רבנים, מדענים, פילוסופים, גדולי תורה ובראשם המהר"ל מפראג. בזכות רוחב אופקיו, המהר"ל אפילו הוזמן באותם ימים לחצרות הקיסרים – דבר שהיה מאוד לא שגרתי בתקופות הללו.

לפני שש שנים ביקרנו רעייתי ואני בבית הכנסת 'אלטנוישול' בפראג, שבו התפלל המהר"ל. זה היה ביקור מרגש מאין כמוהו. לא ראינו שם את הגולם מפראג, שיצירתו יוחסה למהר"ל, אבל ראינו את מקום מושבו של גאון-התורה, ששמור בקדמת בית-הכנסת כבר 400 שנה. אמרתי שם 'קדיש' על אבי, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, שנפטר כמה שבועות לפני כן ואז שרנו כולנו את שירת 'התקווה'.

ידידי הנשיא, אתה ראוי לכל שבח על המאבק הנחוש שאתה מוביל באנטישמיות – נגד האנטישמיות הישנה, ונגד האנטישמיות החדשה, שמכוונת את חציה המורעלים אל מדינת ישראל. אנטישמיות ואנטי-ציונות – חד הן. טבעי הדבר אם כן שמסריק הזדהה עם מטרות הציונות. הוא ראה בה תנועה מוסרית ובלשונו "טיפה משמן הנביאים".

אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת היטב, אנחנו מכירים אותה גם כשהיא התרחשה, ואנחנו מכירים אותה גם ביחס להקבלה לגבי ישראל. הניסיון לשלול מאיתנו את קיר המגן של הרי יהודה ושומרון בלב מולדתנו ההיסטורית ישאיר את מדינתנו בלא הגנה, ויאפשר לכוחות האיסלאם הרדיקלי לאיים על כל המזרח התיכון. גם במקרה שלנו יש מי שרוצה לקנות שקט, שקט זמני אם בכלל, במחיר פיוסם של משטרי עריצות תוקפניים – בראש ובראשונה של המשטר הרודני באיראן.

הם אולי לא הפנימו את לקחי ההיסטוריה. אבל אנחנו, כן הפנמנו אותם. אנחנו הפנמנו אותם היטב ועל כן התנגדתי בתוקף להסכם הגרעין שנחתם עם איראן, הסכם שסלל את דרכה לארסנל גרעיני, ושהוסיף חטא על פשע כשנתן לה הון-עתק לממן את תוקפנותה באזור.

לא קיבלנו שקט, קיבלנו אימפריה שיעית רדיקלית שנוגעת כבר בגבולנו. התנגדתי להסכם גם כשהדבר היה כרוך בעמידה מול כל העולם. התעקשתי על החזרת הסנקציות על איראן, ולשמחתי הנשיא טראמפ אכן קיבל את ההחלטה האמיצה לחדש אותן. אני יכול להגיד לך שהתוצאה של המהלך הזה כבר מורגשת בשטח.

ידידי הנשיא, בשואה הושמד שליש מעמנו. שישה מיליון יהודים הוכחדו באכזריות – ובתוכם רוב רובה של יהדות צ'כוסלובקיה. האסון הנורא שפקד אותנו הוא תזכורת נוספת לחובתנו להיות רבי-עוצמה כדי להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. תמיד נוקיר את הסיוע הצ'כי להשגת עצמאותנו – הן במישור המדיני והן במישור הצבאי.

התמיכה המדינית התבטאה בהחלטת החלוקה של האו"ם, בנובמבר 1947. בהובלת המדינאים הצ'כים יאן מסריק ואדוארד בנש צ'כוסלובקיה תמכה בהקמתה של מדינת ישראל. היא נמנתה עם 33 המדינות שתמכו בהקמת מדינה ליהודים. היא גם הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בעצמאות ישראל, חצי שנה לאחר מכן.

אבל בד בבד קיבלנו מכם תמיכה צבאית וזאת בשעה גורלית לקיומנו. הנשק הצ'כי שרכשנו היה חיוני כאוויר לנשימה: רובים, מקלעים, כדורים, מרגמות ואולי חברי הכנסת אינם יודעים – גם מטוסים. צנחנים וטייסים ישראלים עברו הכשרה מקצועית בצ'כוסלובקיה. הם חזרו לארצנו עם רשמים עמוקים מהידידות ומהסולידריות שבהן התקבלו במדינתכם.

אנו עומדים היום במלוא כוחנו מול האיומים של האיסלאם הקיצוני. זה אינו רק מאבק מקומי שלנו ושל שכננו. ישראל היא מוצב קדמי של העולם החופשי במערכה על הבטחת החירות והנאורות בעולם כולו. לצערי, יש עדיין מי שנוהגים למתוח ביקורת אוטומטית דווקא על ישראל – כשהיא מבקשת להתגונן מפני אויבינו המשותפים. זוהי צביעות שאין כדוגמתה. האיסלאם הרדיקלי מבקע מדינות, טובח מאות אלפים, ומניס מיליוני פליטים מהמזרח התיכון.

במקום לגנות את הקנאים צמאי הדם, מועצת זכויות האדם של האו"ם בוחרת פעם אחר פעם לגנות דווקא את ישראל – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני יכול להרחיב אבל אני חושב שאתה יכול לעשות זאת במקומי כי שמעתי אותך כשנפגשנו באיפא"ק ובמקומות אחרים. אתה יכול לעשות זאת טוב ממני.

ולמרות הכל, מכובדי הנשיא, אני מעודד. יחסינו עם מדינות העולם בפריחה חסרת תקדים. ידידים נאמנים כמוך אינם שותקים. הם מפיצים בלא חשש את בשורת האמת. צ'כיה, בנשיאותך, נמנית עם קבוצת וישגרד, שיחסינו עימה מתהדקים. אני גאה על כך, שכראש ממשלת ישראל אני אחד המנהיגים הבודדים מחו"ל שהוזמן להשתתף בוועידת וישגרד אשתקד.

בכוונתנו לארח בשנה הבאה את הוועידה בישראל. וישנו עוד מקור מבטיח של עידוד, קשרינו עם המדינות המתונות בעולם הערבי והמוסלמי הופכים קרובים יותר ויותר. הדבר נעשה לא רק בסתר, אלא גם בגלוי. כפי שמעידים ביקורי האחרון בעומאן, וביקורו אתמול בישראל של נשיא צ'אד. פה לדעתי טמונה תקווה גדולה לעתיד, ותקווה גדולה לשלום.

במשך השנים רווחה המוסכמה, שרק השלום עם הפלשתינים יאפשר התקרבות בין ישראל לעולם הערבי. המציאות מוכיחה שדווקא שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות מובילות בעולם הערבי והמוסלמי עשוי בעת הזאת לקדם את פתרון הסכסוך עם שכנינו. השלום עם הפלשתינים הוא יעד ראוי בפני עצמו, ואין ספק שהתקדמות בו תסייע ליחסינו עם מדינות ערב. אבל זו איננה ערובה להימשכותם.

עובדה היא שהיחסים עם מדינות ערביות שנרקמו בעקבות הסכמי אוסלו, נקטעו בשל הסרבנות והטרור הפלשתיניים. העובדה היא שהיחסים שלנו עם מדינות ערב, מדינות בעולם המוסלמי, מתחדשים כשאין תהליך שלום עם הפלשתינים מצביעה על כך שהיחסים עם העולם הערבי, המושתתים על נכסיותה ועוצמתה של ישראל, הם במידה רבה חזקים ויציבים יותר.

במשך עשרות שנים לא התנינו את פיתוח המדינה בשלום עם העולם הערבי, ולא נתנה היום את פיתוח יחסינו עם העולם הערבי בשלום עם הפלשתינים. נחפש שלום עם כולם, ונתקדם עם אלה משכנינו ואלה ממדינות האזור שרוצים שלום – ואני יכול להגיד לך אדוני הנשיא, הרבה רוצים.

אני מודה לך מעומק לבי, מכובדי הנשיא, ידידי מילוש, על תרומתך לחיזוק הברית בינינו. אני מודה לך על היותך חבר אמיתי שלי, של מדינת ישראל. בשם כל אזרחי ישראל, ברכת תודה חמה לך ולחברי המשלחת שאיתך. ברוך בואכם לציון, ברוך בואכם לירושלים".