שבת פרשת ניצבים, אומר אבא, נקראת תמיד בשבת לפני ראש השנה ולא במקרה כי בפרשה זו מדובר על התשובה ככתוב "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו.." ועוד פסוקים המדברים על ענין התשובה.

גם תחילת הפרשה מרמזת שאנו עומדים לפני יום הדין " אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.." אומר אבא: "אתם נצבים היום.." בגימטריא 694 בדיוק = לעמוד לסליחות = 694

"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל.."
שואל אבא למה משה היה צריך ללכת אל בני ישראל למה לא נתנו את הכבוד המגיע למנהיג הדגול והלכו אליו? ומסביר אבא שלא במקרה לא באו, כי ידעו שהתורה עתידה להקיץ תרי"ג (613) מצוות ועד עתה ניתנו להם 611 מצוות והיה צורך להשלים עוד שתי מצוות: מצוות הקהל ומצוות כתיבת ספר תורה וידעו שברגע שהם ילכו אל משה הוא יתן להם את שתי המצוות האחרונות ואם לא ילכו אליו יעכבו את יום מותו של מנהיגם האהוב. כשמשה הרגיש בכך, הלך הוא אל ישראל כדי לא לעכב את כניסתם לארץ ישראל.

"ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב.." שואל אבא מדוע הכתוב לא מקדים את הטוב לפני החיים הרי מעשים טובים של האדם מזכים אותו בחיים? והיה לכאורה אמור היה להיות כתוב: ראה נתתי לפניכם היום את הטוב ואת החיים? אלא מסביר אבא שלפי איך שכתוב, באה התורה ללמד אותנו שלא יתכוון האדם לעשות מעשים טובים כדי לזכות בחיים אלא יתכוון שיחיה כדי לעשות את הטוב.

שבת שלום ומבורך!