האסטרטג והיועץ הפוליטי הבכיר מנחם גשייד התראיין הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן, לשיחת עומק על נבכי הפוליטיקה בישראל. מעמד העל של ראש הממשלה, מה כוחו והיחודיות של בנימין נתניהו, ואיך מתכוון ראה"מ לתחזק את הקואליציה תחת כתבי אישום אם יהיו? ולמה השמאל תמיד יפסיד, האם לפיד או גבאי מאתגרים את נתניהו? הפוליטיקה על פי גשייד.

למה נתניהו יודע לנצח: אנשים שהולכים אל הקלפי הם מצביעים רק בגלל דבר אחד – הרגש, השכל ההיגיון לא קובע. הכח של נתניהו, הוא בגלל שתמיד הוא מזכיר לציבור שלו את האליטות הישנות שדורכות עליהם. כראש ממשלה יש לו היצע ולסחורה שלו יש ביקוש, הוא נותן להם מה שהם רוצים.

עוד הוסיף גשייד: נתניהו יילך לבחירות על המלצות להעמדה לדין. התקשורת חשובה לו מאוד, בזמנו נתינהו החליט שהוא שר התקשורת והחתים על סעיף קואליציוני, שכל סעיף בתקשורת או כל שינוי לא יעשה בלי האישור שלו, כולם צריכים להסכים לרצונותיו.

אם יהיה כתב אישום כנגד נתניהו: נתניהו כבר מכין את עצמו, הוא פונה למפלגות על בסיס קואליציוני, מי שרוצה להיות שותף יקבל כל מה שהוא רוצה, הכל מכל. רק דבר אחד הוא ידרוש באופן טוטאלי,  עד שאני לא מורשע בבית משפט אף אחד לא עוזב את הקואליציה ויהי מה.

כזכור, בפרשת הצוללות שהיה התיק הכבד והקשה, הוא לא נחשד בכלל. הציבור שומע כל היום על חקירות, סיגרים, שמפניות וכו' אין להם כבר כח לשמוע כל היום את השטויות הללו, הציבור עייף מכל החקירות האלו, ועד שאין חשדות ברורים והגשת כתב אישום אין מה לטחון את הנושא.

התכנון של ביבי לאחר הגשת כתב אישום: לא סתם חשוב מאוד לנתניהו לקבל לפחות ארבעים מנדטים, התוצאה אומרת דבר אחד: אני עכשיו ראש הממשלה, מי רוצה להצטרף אליי? לא תהיה אפשרות אחרת לשותפות הקואליציוניות, הם יהיו חייבים להמליץ עליו למרות הכל. בקואליציה עם ארבעים מנדטים הוא נהיה פחות תלותי בכל מפלגה ששותפה לו.

ואיך הוא יתנהל: הוא ייתן לבנט להיות שר החוץ לליברמן שוב את תיק הביטחון לכחלון את תיק האוצר, הוא יפזר תיקים בשפע רק שהם יהיו איתו, כל אחד יקבל את ליטרת הבשר שלו בנדיבות רבה. בסופו של יום: בבוקר נתניהו יהיה בבתי המשפט ובערב ינהל ישיבות קבינט.

על המצב המדיני: ישראל נמצאת כרגע בסיטואציה שמאז הסכמי השלום עם מצריים לא הייתה כמותה, כרגע אין לחץ מדיני כלל על ישראל. האמריקאים הולכים לבטל את זכות השיבה, פרשו ממועצת זכויות האדם של האו"ם, הנשיא טראמפ מעביר את השגרירות לירושלים, מבטל את הסכם הגרעין, מסכל את גינוי האום על ההכרה בירושלים, מטיל סנקציות על איראן,. צריך לציין שמצד שני הפלסטינים הצטרפו לאינטרפול.

עוד ביחסים המדיניים: פוטין עובד אצל נתניהו, כל שעתיים הוא יכול לדבר איתו, ההישג הבלתי מובן שנתניהו הצליח לרקום כאלה קשרים עם נשיא רוסיה, רק על זה הוא צריך לקבל את 'פרס ישראל', היום יש תיאום מלא בין רוסי לישראל, אם יושב איזה עולה חדש באחד הבורות בצבא ומתקשר לפיקוד הרוסי לתאם איתו על תקיפה, זה חסר תקדים.

המצב הכלכלי של ישראל והגורם ליצירת אוייבים: היום ישראל נהנית מכלכלה מצויינת, אין לנו שום בעיות ולכן במצב הזה שלא נשארו בעיות קשות כלכלה מצויינת, אין לו שום בעיות. ושאין בעיות זאת הבעייה הכי גדולה שלו, לכן הוא חייב למצוא אוייב.

היום, זה 'בית המשפט' ו'התקשורת', כל ההישגים של שקד בבית המשפט, עדיין יש לו ביקורת נגדם וזה גם בשביל לערער את אמון הציבור בהם. ובתקשורת – כל עוד התקשורת שמאלנית הימין חזק.

בית המשפט והתקשורת: עברו סערות בין הממשלה לבתי המשפט, פרשת המסרונים של השופטת בתיק בזק, חוק גירוש המסתננים שבוטל, חוק הלאום, חוק ירושלים, אי שליחת נציג בית המשפט לכנס ההתיישבות ועוד. זה עובד בשבילו.

המוסד בשירות נתניהו: יש יהודי אחד שנתניהו חייב לו המון וזה ראש המוסד יוסי כהן, שהחזיר את הילת הגבורה של המוסד, לאחר הכהונה המנומנמת של פרדו, יום אחד הוא שולף את חשיפת מסמכי הגרעין לעיני כל העולם, יום אחד מדען מחוסל, יום אחר מדען אחר מחוסל, ראש הממשלה שולף מבצע מתי שזה מתאין לו, כמובן שהמוסד יום יום עסוק בפעילות. יש לציין שראש המוסד יוסי כהן לא מאיין על מעמדו הפוליטי של נתניהו בגלל הצינון ולכן זה טוב לו.

על תפקוד ראש הממשלה: ככל שאתה נמצא בתפקיד יותר זמן, דברים שהיו לך קשים בהתחלה בהמשך אתה עושה את זה בקלות ומשכלל את הטכניקות. ראש הממשלה קם כל בוקר בצחושה אמיתית, שבאמת רודפים אותו והדבר השני, הוא באמת מאמין שהוא זה שמציל את המדינה.

למה השמאל מפסיד: השמאל עדיין שבוי כמה עשורים אחורה בתקופת 'הסכמי אוסלו' זה כבר לא מעניין אף אחד היום, הציבור התקדם לאופציות אחרות אבל השמאל עדיין שם ולכן הוא לא מצליח להתחבר לציבור, נתניהו לעומת זאת יודע לייצר סדר היום תמיד. הדבר השני, השמאל חי ברשתות החברתיות בתוך הבועה משל עצמו. נתניהו מדבר אל העם איפה שהוא חי הם לא נמצאים בבועה הרשתית של השמאל.

אין לו מתחרים: נתניהו הרג את כל המתחרים שלו הפוליטיים, אין לו במגרש הפוליטי ולו מתחרה אחד. הוא הוביל את חוק הצינון שיגדע את חלומות הרמטכלי"ם ואחרים. את גדעון סער המתחרה הבכיר שלו הוא הוציא מהמשחק החוצה. את תיקי החוץ הביטחון והאוצר שיכולים לבנות מנהיג הוא לא נותן לחברי מפלגתו, ושר החוץ שהוא הקמפיין האישי שלו הוא לא ייתן לאף אחד.

יו"ר העבודה אבי גבאי ויאיר לפיד: אבי גבאי הגיע משום מקום והצליח, הוא מהשקיע אנרגיה להוציא ממנו סוג של מנהיג, ולכן הוא אומר שאפשר לעשות שלום מבלי לפנות יישובים בודדים, והוא ולא יישב עם הרשימה המשותפת.

מנגד יאיר לפיד יש לו יכולת אינטלגנציה רגשית גבוהה והוא חרוץ, הוא הולך ערב ערב לחוגי בית, הוא ממציא את עצמו מחדש ויודע לגעת ברגשות. בינתיים הוא מצליח לשמור על סכום מנדטים אך לא להתרומם. אבל אם הוא יהיה בממשלה הבאה באופוזיציה, זה מסוכן לו. כמה זמן אתה יכול להיות באופוזיציה ולהמציא עצמך מחדש.

החקירות והמפכ"ל: בעידן המפכ"ל הנוכחי אין כמעט הדלפות מתוך חדרי החקירה, אנחנו לא באמת יודעים מה קורה שם ולאן התיקים האלה הולכים? כל עוד יתעסקו בסגירים ושמפניות הציבור לא יתייחס, אבל אם פתאום ייצאו עם כתב אישום חזק נגדו הכל יכול להתהפך והדבר יכניס את כחלון לצרות.

עדי מדינה: עוד לא היה פעם אחת בתולדות המשפט העברי, שאדם שהיה נגדו עד מדינה יצא זכאי, כאן ישנם שלושה עדי מדינה כנגד ראש הממשלה. אם ביבי ייצא זכאי במשטרה ישלמו מחיר מאוד כבד. אך אם יהיו כתבי אישום חמורים כנגדו הוא עלול למצוא את עצמו בבעייה קשה בהרכבת ממשלה.

הדבק בין טראמפ לנתניהו: הבוס של טראמפ זה שלדון אדלסון וגם הבוס של נתניהו, הוא יהודי יקר ומאוד מבוגר שהקב"ה יאירך ימיו בטוב, אבל הוא זה שמחבר בינהם הוא הדבק שמאחד אותם.