עדכון קדחת הנילוס: נכון להיום (חמישי) דווחו למשרד הבריאות 68 מקרים. מתוכם ידוע על 14 מקרים עם תסמינים קשים ו- 2 נפטרים (ביניהם גבר בן 85 עם מחלת רקע).

רוב החולים הקשים הם קשישים עם מחלות רקע.

יש לציין כי גם באירופה מדווחים על מקרים רבים, בהן מדינות כמו איטליה עם 123 מקרים מתוכם 3 נפטרים, יון עם 75 מקרים מתוכם 4 נפטרים
וסרביה עם 126 מקרים ו-11 נפטרים.

יש לציין כי מחלת קדחת הנילוס, היא מחלה ללא תרופה, אך פוגעת בעיקר באוכלוסיות עם רמת חיסון חלשה, כמו מבוגרים וקשישים.

–

לטובת הגולשים, הבאנו מקבץ שאלות ותשובות לגבי מחלת 'קדחת הנילוס' באדיבות משרד הבריאות:

• מה הם הסימנים להדבקה בנגיף קדחת הנילוס המערבי?​
  רוב האנשים שנחשפים לנגיף כלל אינם מפתחים סימני מחלה אצל אנשים המפתחים סימני מחלה, המחלה בדרך כלל קלה מאד דמוית שפעת וחולפת מאליה סימני המחלה הם: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים
  סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות,בעיקר בקשישים ואנשים עם מערכת חיסון פגועה. יש לזכור שאוכלוסייה זו, בעיקר עם מחלות נוספות ברקע, היא בסכנה לסיבוכים גם ממחלות "שגרתיות" כמו שפעת או דלקת ראות.
• כיצד צריך להתנהג אדם שהופיעו אצלו סימני המחלה?
  סימני מחלה דומים יכולים להופיע גם במחלות אחרות לכן, במקרה של מחלת חום עם סימני מחלה חשודים המופיעים 5 עד 21 ימים לאחר עקיצה, יש לפנות לרופא המטפל בקהילה לצורך אבחון וייעוץ
• מה לעשות אם נעקצתי?
  מרבית היתושים המצויים בארץ אינם נגועים בנגיף ולכן לא כל עקיצה מהווה סיכון להתפתחות מחלה. במקרה של עקיצה יש לנהוג
  כבכול עקיצה אחרת. במקרה הצורך ניתן למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד במקרה של תגובה אלרגית חריפה או זיהום משני יש לפנות לרופא במידה ו-5 עד 21 ימים לאחר העקיצה ,מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת יש לגשת לרופא המטפל לצורך אבחון וייעוץ
• מהי תקופת הדגירה של המחלה
  תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות (סימני המחלה היא 5-21 יום )בד"כ 6 ימים.
• מתי הופיעה המחלה לראשונה בארץ?
  המחלה נפוצה בארץ מזה שנים רבות. תיעוד ראשון של קדחת מערב הנילוס, כהתפרצות,נרשם בישראל בשנים 1954-1950ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה גם בשנות ה 70 וה- 80 המאוחרות תועדה פעילות מוגברת של הנגיף בשנת 1997 אובחנה המחלה בעופות, לראשונה נפגעו להקות אווזים לפיטום שנמצאו רגישים במיוחד, והמחלה התבטאה שנה מאוחר יותר בהתפרצות רבת היקף, בשנת 2000 היתה בארץ התפרצות עם מעל 400 מקרי מחלה. משנת 2001 ועד היום אובחנו מדי שנה עשרות בודדות של מקרים.
• האם ניתן להדבק במחלה במהלך כל השנה?
  קדחת מערב הנילוס הינה מחלה עונתית, שמתרחשת בעיקר בסוף הקיץ ועד סוף הסתיו. תקופת שיא פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר בשאר חודשי השנה תועדו מקרים בודדים בחדשי החורף ייתכנו מקרים באזור הערבה הדרומית
• כיצד המחלה מועברת?
  הנגיף מועבר בעיקר על ידי יתושים מהסוג  Culex נקבות היתושים נדבקות בנגיף כאשר הן ניזונות על בעלי חיים נגועים, בעיקר עופות. בתהליך הנמשך מספר ימים הנגיף עובר לבלוטות הרוק. נקבת יתוש כזו הנושאת את הנגיף בבלוטות הרוק, תעבירו לאדם ולבעלי חיים אחרים במהלך ארוחות דם נוספות

• האם המחלה מדבקת מאדם לאדם?
  לא. המחלה מועברת על ידי יתושים בלבד אין הדבקה מאדם אחד לשני, אולם ייתכן מצב של מספר חולים, במשפחה אחת או במוסד סיעודי כגון בית אבות כתוצאה מחשיפה של כל בני המשפחה או דיירי המוסד שחלו ליתושים נגועים. קיימים מקרים נדירים בהם ניתן להידבק באמצעות עירויי דם, או השתלות איברים.
• האם הנגיף מועבר על ידי חרקים אחרים או קרציות?
  יתושים הנושאים את נגיף קדחת מערב הנילוס הם המקור העיקרי להעברת המחלה. קרציות מודבקות על ידי נגיף. קדחת מערב הנילוס זוהו בעבר באפריקה באסיה וברוסיה תפקידן בהעברה ובקיום של הנגיף אינו ברור.
• האם קיים חיסון נגד המחלה?
  לא קיים עדיין חיסון נגד המחלה.
• כיצד אפשר להתגונן בפני הדבקה בנגיף?

  מניעת מפגעי היתושים וצמצום הסיכון להיעקץ הם אבני היסוד להתגוננות יעילה יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות בין הערביים והחשיכה, שהן שעות הפעילות של היתושיים אמצעי ההתגוננות העיקריים הם: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים בנוסף, קיימים גם אמצעים כימיים

  כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל כאשר משתמשים בתכשירים כימיים יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים, גם כמות קטנה של מים מספיקה להתפתחות יתושים.

  לכן יש לחפש מקורות מים עומדים כגון מכלים ופסולת גם במקומות נסתרים כגון סבך צמחייה מרתפים וגגות למנוע היקוות של מים על כיסויי פלסטיק ובמערכות ניקוז, לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי, לרוקן לפחות אחת לשבוע תחתיות של עציצים ואדניות, צלחות מזון ושתייה לחיות מחמד.

• מהו הטיפול הרפואי במחלה?
  אין טיפול ספציפי למחלה. כאמור, ברוב המקרים המחלה קלה וחולפת ללא טיפול. במקרים קשים יותר, דרוש טיפול תומך במסגרת אשפוז הטיפול כולל עירוי נוזלים, תמיכה נשימתית מניעת זיהומים משניים וטיפול סיעודי.
• מי נמצא בסיכון לחלות בקדחת מערב הנילוס?
  כל התושבים המצויים באזורים בהם זוהתה תחלואה של קדחת מערב הנילוס ,קבוצות הסיכון לסיבוכים הן: גיל מעל 60 שנה, חולי סוכרת חולים אונקולוגיים ומושתלי איברים
• האם המחלה עלולה לגרום למוות?
  בדרך כלל המחלה קלה וחולפת מעצמה רק לעיתים נדירות היא גורמת לסיבוכים ולמוות בעיקר בקשישים וחולים במחלות הגורמות לדיכוי המערכת החיסונית
• האם כלבים וחתולים יכולים להידבק מנגיף קדחת מערב הנילוס?
  לא קיימים מספיק ממצאים שיכולים לתת תשובה ברורה מסקר שנעשה בניו-יורק במהלך מגיפת קדחת מערב הנילוס בשנת 1999, נמצאו עדויות מעטות להימצאות הנגיף בכלבים וחתולים
• האם כלבים או חתולים יכולים להיות נשאים ולהעביר את נגיף קדחת מערב הנילוס לבני אדם?
  לפי דעת המומחים , נגיף קדחת מערב הנילוס מועבר בטבע על ידי יתושים נגועים בלבד אין עדות להעברה מחיה לבני אדם.
• האם פעוטות עד גיל 3 שנים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהרגיל?
  לא. לפי הידוע בארץ ובעולם, פעוטות עד גיל 3 שנים כמעט ולא חולים במחלה ובמידה וכן – בצורה קלה יחסית
• האם נשים הרות בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהרגיל?
  לא. נשים הרות לא נמצאות בסיכון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה לחלות במחלה ומקרים של הדבקת העובר נדירים ביותר ולא קרו עד כה בישראל אך רצוי על כל מקרה שנשים בהריון יהיו ערניות במניעת חשיפה ליתושים
• האם ניתן לחלות במחלה יותר מפעם אחת?
  אין ודאות כי מי שחלה פעם אחת לא יחלה שנית ישנן כיום עדויות על הדבקה חוזרת בנגיף
• האם קיימת בדיקה מעבדתית לזיהוי נגיף קדחת מערב הנילוס?
  כן, הבדיקות מתבצעות ברובן במרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, וכן במעבדה הוירולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. הבדיקות נעשות על פי שיקול הדעת של הרופא המטפל. האבחנה ניתנת תוך 3-5 ימים מיום קבלת הבדיקה במעבדה
• מהי תפוצת המחלה בארץ?
  אזורי הפעילות העיקריים של הנגיף הם לאורך שפלת החוף מאזור נהריה בצפון ועד קרית גת בדרום בנוסף קיימת פעילות אנדמית רציפה בערבה מים המלח ועד אילת כולל ייתכנו שינויים באזורי הפעילות משנה לשנה, הן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי והן מבחינת מספר החולים וחומרת המחלה