"אל תכנעו ללחצים הפסיכולוגיים של האמריקנים והציונים" אומרים היום בטהרן לנהגי המשאיות השובתים, אך כפי הנראה אותם זה ממש לא מרשים. היום (שני) נכנסה שביתת נהגי המשאיות באיראן ליומה השביעי ונראה שאין מי שיוכל לעצור בעדם, המדינה משותקת.

המתיחות בין מעמד הפועלים לשלטון באיראן הולך ומחריף, גל ההפגנות של החודשים האחרונים לא נרגע, הקריאות ל "מוות לדיקטטור" (הכוונה לראש מועצת האייתולות עלי חמינאי, המנהיג הכל יכול באיראן) יותר ויותר נשמעות ברחבי איראן, בתהלוכות ספונטניות, בתחבורה הציבורית ובאירועים המוניים, העם מתחיל להתמרד.

אל כל הבוקא והמבולקא שאופפת את איראן, הצטרפו איגוד נהגי המשאיות, איגוד גדול שאחראי על שינוע של מוצרים, אוכל ותרופות וכד' לכל רחבי המדינה. לכן הפעם זה יהיה מסוכן להשאיר את השביתה מבלי להתערב, אם הציבור יילך ויסבול עוד יותר היום, הפגנות נגד המשטר עלולות להתגבר ביתר שאת.

שבאירופה שבתו נהגי המשאיות, כמו בספרד, גרמניה או בריטניה, תמיד זה יסתיים בניצחון לנהגים, דבר שהתבטא: בהעלאות שכר, תנאי תעסוקה טובים יותר וכו. האיראן השלטונות מדברים כנגד השביתה לאור הסנקציות ועיצומים שהטילה ארה"ב על המשטר. ראשי השלטון מנסים להדביק למהפכה תווית של עושי דברם של האמריקנים והציונים.

אך נראה שהשביתה הפעם לא תכנע כ"כ מהר והם יהו מוכנים ללכת עד הסוף על כך, רק בשביל שתנאי נהגי המשאיות ישופרו, השכר יעלה, ויהיה תעסוקה הוגנת בתחום.

אם השלטון לא יילך לרפורמה לטובת מגזר נהגי המשאיות, הכלכלה צםויה להפגע קשה מאוד, וההפגנות יימשכו ולא רק אלה יש סיכויים טובים להפיל את השלטון, היום יש ממשל שרק מחכה לעזור שהשלטון ייפול ושזה יקרה העולם ינשום לרווחה.