אתמול (שבת קודש פרשת בהר), ידעה מדינת ישראל חילול שבת המוני, בהיקף נרחב מאד, כפי שלא ידעה הרבה מאד שנים.

אירוע ספורט שנערך בכמה מקומות ברחבי הארץ, ריתק אליו עשרות אלפי בני אדם, מאות רבות של שוטרים, סדרנים, אנשי אבטחה וכלי תקשורת, הכל בחסות מממשלתית – והפלא ופלא, האירוע עובר בשקט. אין כמעט מחאה נגד חילולי השבת, אין איומים בפרישה מהממשלה, ולא ברור מדוע.

רק לפני כמה חודשים סערה המערכת הפוליטית, כשפעם אחר פעם, רכבת ישראל חיללה את השבת שלא לצורך, רק בגלל שלא רצו להשבית את התחבורה הציבורית באמצע השבוע, והמפלגות החרדיות איימו בהפלת הממשלה.

והפעם? הכל עובר בשקט, בכמעט דממה.

נדמה, כי התרגלנו לכך שהמדינה החילונית מתנתקת עוד ועוד מזהותה היהודית. אך אסור לנו להתרגל לכך, שחילולי שבת כה גדולים, בחסות ממשלתית מובהקת, המצריכה כל כך הרבה יהודים שיחללו שבת באופן רשמי, ללא מחאה.

נכון, יהיו שיאמרו שלא על כל דבר צריך לפרוש מהממשלה, וזה גם לא יועיל, אבל מחאה נדרשת, תמיד, והפעם, נדמה שהמחאה בקושי נשמעת.