סיפור הקסטל הוא סיפור קרבות תש"ח, בראש חודש ניסן, לפריצת הדרך העולה לירושלים. במסגרת מיזם של אגף מורשת ו"ציוני דרך" עבר האתר פיתוח מחדש שכלל הצבת שילוט איכותי וברור עם סיפור הקרב, תצוגה אור קולית מרגשת וחניון לילה ברוח הפלמ"ח. בנוסף לאלה, נבנו במקום מתקני חוץ, המאפשרים פעילויות מעצימות הקשורות לערכי המקום.

שבועיים לפני יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אפשר לקבוע בוודאות שכיבוש הקסטל במסגרת מבצע נחשון, היה צעד מרכזי בפריצת המצור על ירושלים ליצירת ציר מאובטח, להעברה ולאבטחת שיירות אספקה ותגבורת.

יחודו של הקרב היה מכמה היבטים: ראשית, הקסטל היה הכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת העצמאות במהלך קרב לילי. חשיבותו בהגנה על הדרך לירושלים היווה משמעות של אות-חיים לנצורים ואיתנות למורל העם כולו. מעבר לכך, הפקודה "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו" שניתנה במהלך הלחימה, הפכה לחלק ממורשת הקרב של הפלמ"ח ואחר כך של צה"ל.

הקסטל יושב על פסגת הר מעוז המתנשא לגובה של 790 מטר מעל פני הים. האתר הוכרז כאתר לאומי בשנת 1980 ומנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

בפסגתו של ההר הוקמה בתקופה הרומית מצודה שנועדה לשמור על הדרך לירושלים. על אתרה הוקמה בתקופה הצלבנית מצודת קסטלום בלויר שפרושו "מבצר יפה נוף". שמה הוא מקור שמו של האתר. למצודה זו היה קשר עין עם מצודות צלבניות בסביבתה המצודות הללו נועדו להגן על מבואותיה המערביים של ירושלים. על חרבות המצודה ומסביבה הוקם הכפר הערבי אל-קסטל.

חשיבותו של הקסטל לאורך כל הדורות איננה בהר עצמו אלא במיקומו על הדרך לירושלים – נקודה חיונית לשליטה על ציר הדרך, המקום שממנו נגלית העיר לעולים אליה ממערב וחלק ממעגל היישובים והביצורים המקיפים את מרחב העיר ונותנים לה מגן.

תצפית מהקסטל מספקת קשר עין עם נקודות חשובות שסגרו על ירושלים מצפון, ממערב ומדרום, בהיותן גם גבוהות וגם על הדרכים המובילות אל העיר. סיפור הקסטל המרכזי הוא סיפור הקרבות של תש"ח לפריצת הדרך העולה לירושלים. בהיותו כפר ערבי קטן המקיים שליטה מלאה על נתיב השיירות העולה משער הגיא (באב אל ואד) לירושלים, מי שישב בו מנע או התיר את המעבר אל העיר הנצורה. סיפורי הקרבות הקשים מתוארים במקורות רבים.

רוח קרב

הימים ימי חודש ניסן. בימים ההם ובזמן הזה. ממש כך. כחודש לפני קום המדינה, התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר. בקרב זה קבע שמעון אלפסי, אחד ממפקדי הפלמ"ח בכוח שנשלח לתגבר את חיילי חילות השדה, אמירה שהפכה לנכס צאן ברזל בעקרונות ההפעלה של צה"ל: ”הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו".

ואחרים הוסיפו "נלמד ממנהיגנו. נעמוד כצור איתן בערב חג החירות ונביא חירות על ירושלים", אמרו המפקדים לחיילים. אמרו ועשו.

זו הייתה הפעם הראשונה שכוחות ערביים ביצעו התקפה לילית יזומה והקרבות המתמשכים חידדו את ההבדל ואת הוויכוחים בין חילות השדה (חטיבות עציוני, אלכסנדרוני, גבעתי, גולני, קרייתי, עודד, וכרמלי), לבין כוח הפלמ"ח, בכל הקשור ליכולות צבאיות ולהישגים בשדה הקרב. הקרב מהווה חלק ממבצע נחשון, שהוא המבצע הראשון הגדול במלחמת העצמאות.

לאחר קרבות קשים, שהובלו על ידי מרדכי גזית, רצופי אבדות לכוחות ההגנה והפלמ"ח, ולאחר שבאחד הקרבות נהרג מפקד מחוז ירושלים של הכוחות הערביים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ניתנה פקודת נסיגה. בראש חודש ניסן , יצאה שוב פלוגת פלמ"ח לכבוש את הקסטל ויהי מה, אך להפתעתה מצאה אותו ריק‏, משום שהלוחמים עזבו אותו כדי לקחת חלק בהלוויית מפקדם ולוחמי הפלמ"ח השתלטו על הקסטל.

במבט מסכם על קרבות הקסטל במלחמת העצמאות אפשר לאבחן כמה נושאים ראויים להדגשה: הקסטל

הקרבות על הקסטל היו לסמל של לחימה עיקשת במחיר דמים כבד, כשבקרבות נהרגו 18 אנשי פלמ”ח ו 31 לוחמי חי”ש ועשרות נפצעו. כיבוש ההר הבטיח את השליטה על חלקו המזרחי של הכביש לירושלים. כיבוש הקסטל מסמל גם שינוי אסטרטגי במאבק של היישוב העברי. לא עוד ניסיונות של פריצת המצור הערבי בשיירות, אלא מעבר ליוזמה התקפית ולכיבוש שטחים כדי ליצור שליטה של כוחות עבריים בדרך לירושלים. הקסטל היה הכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת העצמאות.

בהכנות למלחמת ששת הימים נקבע הקסטל כמוצב של פיקוד מרכז, נחפרו תעלות חדשות ונבנו בונקרים מבטון מזוין. שרידים אלה הם שנחשפים היום לעין המבקר ולא חפירות וביצורי תש"ח. האתר מתוכנן ובנוי לספר את סיפורי הקרבות ויש בו שבילי הליכה במעלה ההר, שילוט מפורט ושרידי מבנים של הכפר, ההופכים את הביקור באתר לחוויה מרגשת.
במורדות הצפוניים של הקסטל הוקמה בשנת 1951 המעברה מעוז ציון. שלוש שנים אחר כך נוסד לידה יישוב הקבע ואוכלס בעולים מאיראן ומכורדיסטן. בשנת 1964 אוחדו מעוז ציון ומבשרת ירושלים, יישוב שנוסד בשנת 1956 מצפון לכביש תל אביב–ירושלים. היישוב המאוחד נקרא מאז מבשרת ציון.

מסלול הסיור
במסגרת מיזם של "ציוני דרך" עבר האתר פיתוח מחדש שכלל הצבת שילוט איכותי וברור עם סיפור הקרב, תצוגה אור קולית מרגשת וחניון לילה ברוח הפלמ"ח. בנוסף לאלה, נבנו במקום מתקני חוץ, המאפשרים פעילויות מעצימות הקשורות לערכי המקום.

עמדת הפתיחה לסיור היא מתחם מקורה בפרגולה שבו ניתן לצפות בסרטון מבוא הנמשך כשלוש דקות. נקודה זו נגישה לאנשים עם מוגבלויות.
הסיור הרגלי אל בית המוכתר יוצא מהפרגולה ועולה במעלה ההר.

בצדי השביל מוצבות תחנות הממחישות את ערכי מורשת הקרב של הקסטל. עצי ארז מעטרים את ראשית השביל. עכשיו, באביב פורחים בצד השביל צמחי בצל ופקעת, שהועתקו לכאן לאחר שהוצלו מאתרי בנייה.
השביל נכנס לתעלות קשר שנחצבו לאחר מלחמת העצמאות (ניתן לצעוד גם מחוץ לתעלות), מתוך כוונה להפוך את המקום למוצב שיגן על הדרך לירושלים מהתקפה הירדנית. באותם ימים עבר קו הפסקת האש בין ישראל לירדן ברכס שמצפון לכביש, ליד קיבוץ מעלה החמישה.

כעת אנו מגיעים לבור המים העתיק. בתוך בור המים, שבדפנותיו נותרו סימני טיח וחלקים של בית בד, מוקרן מיצג הקרב – סרטון באורך כ 11 דקות המתאר את קרב הקסטל.
בתום הצפייה במיצג עולים לתצפית מראש בית המוכתר – הנקודה הגבוהה באתר. התצפית על הרי ירושלים מרהיבה.
למרגלות נקודת התצפית נמצא אתר הנצחה שבו רשומים על סלע גדול שמות כל חללי הקרבות בקסטל.

על המפה

כתובת: בחלקה הדרומי של מבשרת ציון, מדרום למחלף הראל.
הכניסה לפארק היא דרך רחוב קק"ל אשר בשכונת מעוז ציון.
טלפון 02-534274
דמי כניסה:
מבוגר: 15 ש"ח, ילד: 7 ש"ח. קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 14 ש"ח, ילד 6 ש"ח.
סטודנט 13 ש"ח, אזרח ותיק 8 ש"ח.
שירותים באתר: שירותים, חניה