ושוב תוקפים הגעגועים ואני מעלעלת וקוראת וואטסאפים שלי עם חני..

פתאום אני שמה לב שבחלק ניכר מההודעות אני פשוט אומרת לה שאני אוהבת אותה!! והייתה לי בזה נחמה גדולה שהספקתי לומר לה בחייה כמה שאני אוהבת אותה!! ושאלתי את עצמי למה היה לי כל כך קל להגיד לחני שאני אוהבת אותה..

אז נכון שלחני ויינרוט היה קסם מטורף ואי אפשר היה שלא להתאהב בה. אבל הבנתי משהו נוסף, נכון, קיווינו כולנו שחני שניצחה את כל התחזיות והסטטיסטיקות תהיה איתנו לנצח. אבל, כנראה ששם בפנים עמוק עמוק ראינו את שעון החול הולך ואוזל. כנראה ידעתי מבפנים בתת מודע, שצריך להספיק להגיד וכמה שיותר..

לא יודעת כמה פעמים ביום יוצא לכם להגיד לאנשים קרובים שאתם אוהבים אותם! אין לי ספק שלא מספיק! תסתכלו סביבכם עכשיו יש מישהו בסביבה שזקוק למילה טובה? לנחמה? לחיוך? תעשו את זה עכשיו! אולי מחר זה יהיה מאוחר מידי….