כותרות העיתונים בסופ"ש האחרון עסקו בסוגיית השבת והרכבת אך בעוד הודעות יח"צ שיצאו מכיוונו של השר לשעבר יעקב ליצמן הדגישו את העובדה שהנה יש שר שפורש בגאון מתפקידו לא בעקבות פרשיה פלילית או חקירה, אלא אך ורק על רקע אידאולוגי ועמידה על עקרונות .הרי שבציבוריות הישראלית הכללית לא נמצאה הרבה אהדה למהלך הזה.

התקשורת הכללית תקפה את המהלך בצורה בוטה וחריפה כותרות בנוסח "החיילים ברכבת נגד ליצמן, בגלל קרבות של פוליטיקאים השבת של הלוחמים תיהרס" הצליחו לפגוע בבטן הרכה של הציבור הישראלי. אמנם רובו של הציבור הכללי במדינת ישראל בעד לתת כבוד למסורת ישראל ולשמירת אווירת השבת בפהרסיה, אך הוא בהחלט לא רוצה שיתערבו לו בחיים האישיים ובטח שלא ב'ילדים של כולנו' אותם חיילים שמשתחררים הביתה אחת לכמה שבתות. אז איך קרה שהתפטרות אישית של השר הרב ליצמן הפכה שוב לסיבה להסתה כלפי המגזר החרדי?

כולנו זוכרים את הסיבה למינוי הרב יעקב ליצמן לשר בממשלת ישראל. מי שגרמו להיסטוריה הזאת בתולדות 'יהדות התורה' היו סיעת 'יש עתיד' ויאיר לפיד, שהגישו עתירה לבג"צ כנגד היצור כלאים ששמו סגן שר במעמד שר. אך טעה מי שחשב שהפרשה הסתיימה לאחר פסיקת בג"צ והחלטת הרב ליצמן להתמנות לשר.

יאיר לפיד הצליח לא רק לפענח את הדי -אן -אי של הציבוריות הישראלית אלא אפילו הצליח לקבל הבנה מסוימת גם על המגזר החרדי. הוא הבין שההתנהלות שלנו ושל הנציגים שלנו בכנסת היא אותה התנהלות שליוותה אותנו לאורך אלפיים שנות גלות, התנהלות שמטרתה היחידה הינה 'להציל כמה שיותר מהפריץ' ואם התפקיד דורש להיות בקואליציה הרי שכך יהיה.

אך הרבנים ומורי הדרך בתנועת יהדות התורה לאורך כל השנים הורו שלא להיות שותפים פעילים בהחלטות של חיים ומוות, ולכן חברי יהדות התורה נמנעו תמיד מלהיות חברי הקבינט הביטחוני. ומאידך תמיד שאפו לשרת בתפקיד כמה שיותר משמעותי ובכיר על מנת למקסם את ההשפעה, ולהיטיב עם הציבור ששלח אותם.

זה עבד היטב. והנה בא אדריכל ההסתה האנטי חרדית, יאיר לפיד, והדגיש והתמקד בנקודה הזאת. כשאמר שאין לו בעיה עם הזכויות של המגזר החרדי כל עוד יעמדו בחובות שלהם למדינה כפי שהוא מבין אותם.

הציבור בישראל לא אוהב להיות פראייר בשום תחום בחיים. ולכן טענה זו של יאיר לפיד משכנעת רבים בציבור הישראלי הכללי כפי שמעידים כל הסקרים האחרונים.

כאשר השר ליצמן לאחר כשנה בתפקיד שר החליט שהוא 'איננו יכול עוד' ושהוא לא מסוגל להיות שותף כחבר ממשלה בחילולי השבת במדינת ישראל .טענה זו למרות שאנו בהחלט מזדהים איתה בסופו של דבר הציבור הישראלי מפרש את פרשיית הרכבת כניסיון כפייה והדתה או לפחות כצעד אנוכי של שר שלא יכול לשאת באחריות.

התפקיד שלנו כמי שאמון על ציות לגדולי הדור ודעת תורה הוא לדעת איך ליצור דעת קהל והזדהות לא רק בתוך המחנה פנימה אלא גם ובעיקר בקרב הציבור המסורתי והכללי בישראל שרובו אוהד את המסורת ושחשוב לו אווירת השבת. "אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" עלינו להודיע לכולם. שבת שלום.

—

הכותב הינו סטודנט למשפטים, ורכז בעמותת עלם.