מספרים על בחורה אחת מבוגרת שחיכתה לשידוך שלה. היא עברה אצל הרבי מליובאוויטש בחלוקת דולרים והרבי אמר לה שזה "קרוב ממש". עברו שנים והיא עדיין לא מצאה את שלה. רק אחרי תקופת תפילות רבות מצאה את זיווגה ההגון.

השאלה המתבקשת היא כיצד ייתכן שהרבי הבטיח שזה "קרוב ממש", אך בפועל נמשך הדבר זמן רב כל-כך. התשובה לשאלה הזו מדהימה בכל קנה מידה. לאחר הווארט צפו השניים – הכלה והחתן – בווידיאו שתיעד את הרגע בו עברה ליד הרבי וקיבלה את הברכה. השניים שפשפו עיניים כלא מאמינים. בפריים נצפתה גם דמותו של החתן…

אכן, הרבי דייק. הזיווג שלה לא היה סתם קרוב אלא קרוב ממש.

פרשת ואתחנן נפתחת בתחנוני משה רבנו להיכנס לארץ הקודש. אולם, לכאורה, ה' לא נענה לתפילתו, אם כך, מדוע טורחת התורה לכתוב זאת? מה יש לנו ללמוד ממאורע של התרחש?

אלא, חייבים לומר שבקשת משה כן התקיימה. הוא אמנם לא נכנס לארץ באותה שעה אך ייכנס לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלמה. אלא שנכון לרגע זה, לצערנו, הדבר מתעכב ויתקיים בפועל בגאולה השלימה בה הוא יכניס איתו את כל עם ישראל לארץ.

המשמעות ברורה. אין דבר מיותר בתורה ואין תפילה מיותרת אצל צדיקים. שהרי ידוע הכלל "צדיק גוזר – והקב"ה מקיים". ויש לכך גם מסר מעשי עבורנו. משה רבנו מתפלל חמש מאות וחמש-עשרה תפילות עד שהקב"ה מורה לו להפסיק.

אנחנו צריכים להמשיך ולהתפלל על הגאולה, להמשיך לבקש ולהרעיש על הגאולה. לבקש, ולחזור ולבקש, ושוב לבקש-להזכיר-להתחנן אל ה' ולשאול "עד מתי?", עד מתי הגלות הזו?! בלי להתייאש או להרפות.

סיפרה לי חברה טובה שהיום כבר סבתא לנכדים בלי עין הרע: "זה היה תשרי שכולו תפילות ותחנונים. בתחילתו הגעתי לניו יורק והוצע לי שידוך. כבר עייפתי מפגישות ושידוכים כבר הייתי בחורה מבוגרת ואחרי התשרי הזה כשגם השידוך הזה לא צלח, נכנסתי ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש. בעוד הרבי קורא את מה שכתבתי, פרצתי בבכי ואמרתי: 'רבי, הוא לא רוצה אותי…' הרבי חייך אלי חיוך רחב ומיטיב ואמר לי ברכות כמו לבת אבודה: 'זה לא שהוא לא רוצה. הוא פשוט לא הבאשערט שלך…'".

"כמובן שחזרתי לארץ ועד מהרה השתדכתי ונישאתי" סיפרה והוסיפה "אבל המשפט הזה לא עזב ולא עוזב אותי עד היום. גם בכל מה שקשור לשידוכי הילדים וגם בכל מה שקשור לכל דבר שלא מסתדר בדיוק לפי הרצון המדויק שלנו. עוד קצת תחנונים, ועוד קצת תפילות, והעניינים מסתדרים. הבאשערט, אותו דבר שהקב"ה הכין עבורנו, נמצא היכן שהוא. צריך רק להתחנן, להתפלל ולעשות את ההשתדלות".

העולם שלנו בנוי על שלושה עניינים עיקרים: תורה – לימוד; עבודה – תפילה; וגמילות חסדים – מעשים של צדקה וחסד בין אדם לחברו. שימו לב שהפרק השלישי של פרקי אבות מתחיל במילים "הסתכל בשלושה דברים".

משמעות המילה הסתכל היא התבונן. אך במה צריך להתבונן? באותם "שלושה דברים" עליהם מיוסד העולם. שלושה דברים הוא גם רמז לבית המקדש השלישי שייבנה בגאולה האמיתית והשלמה. או אז תהיה השלמות של שלושת הדברים עליהם בנוי העולם.

—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה, מנחת אירועים, יועצת עסקית ושדרנית רדיו | לתגובות: [email protected]