"נושא השותפות האיראנית ביצרנית הצוללות היתה ידועה וההתקשרות בנושא נחתכה הרבה לפני כניסתי לתפקיד. בכל מקרה המציאות שונה בתכלית מהפרסומים", כך השיב הבוקר (ג') שר הביטחון, אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) לשאלות שהופנו אליו מחברי ועדת הכספים בנושא שזכה לפרסומים בימים האחרונים. "הנושא היה ידוע אמר, ומי שיעבור על הפרוטוקולים בקבינט ובמועצה לביטחון לאומי יראה שלא כצעקתה, כמו ששמענו בתקשורת. העובדות והמציאות רחוקות ממה שהצטייר על המרקע. לא היתה אלטרנטיבה אחרת למדינת ישראל. יש הנהלה לחברה ויש board והשותפות זניחה ביותר". מעבר לכך, השר לא התייחס לנושא.

ליברמן הופיע בפני ועדת הכספים לצורך הצגת תקציב הביטחון לשנים 2017-2018. התקציב יהיה הגדול אי-פעם ויעמוד על 70.675 מיליארד ₪ ב- 2017 ו- 70.468 מיליארד ₪ ב- 2018, זאת ללא כספי הסיוע מארה"ב וההרשאות להתחייב המסתכמות בכל אחת מהשנים בכמה עשרות מיליארדי ₪. פירוט מלא בהמשך ההודעה. עוד במהלך הישיבה עלו בעיות במעקב ובבקרה על התקדמות הביצוע של החלטת המשלה בעניין המוכנות לחירום.

שר הביטחון ליברמן זכה לתשבחות מכל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, על "האופן הרציני שבו הוא מתנהל מאז כניסתו לתפקיד". הישיבה התנהלה באווירה טובה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הפליג בשבחו של ליברמן: "אפשר לחוש את ההבדל ואת הצורה המכובדת שבה אתה מתנהלת בהשוואה לשרי ממשלה אחרים" אמר אך ציין בבדיחות "אני חייב להודות על האמת, אבל במקרה הזה זה עולה לי בבריאות נוכח חילוקי הדעות שישי לי עם השר ליברמן".

ליברמן סקר באופן כללי בלבד את תקציב הביטחון, שהדיון המפורט בו, כולל שימושים וחלוקה פנימית מתקיים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, המורכבת מחברים מוועדת הכספים ומוועדת החוץ והביטחון. השר: "תקציב הכולל של כל המערכת, ללא תקציב צה"ל ומשרד הביטחון עצמו כולל את תקציבי המעבר של צה"ל דרומה, הוצאות חירום אזרחיות, הוצאות מתאם הפעולות בשטחים והקרן לחיילים משוחררים. מעבר צה"ל דרומה, אחד הסעיפים הגדולים שאפילו בן-גוריון חלם עליו, ומדובר בהשקעה של מיליארדי שקלים בתשתיות. זה מביא לנגב, אלפי מקומות תעסוקה ושיפור תשתיות".

השר ציין כי "בפעם ראשונה, לצה"ל יש תקציב רב-שנתי, הודה לשר הביטחון הקודם, בוגי יעלון, סופסוף תקציב רב שנתי שמאפשר תכנון שנים קדימה בנושא חימוש והצטיידות, שינוי דרמטי בתקציב הביטחון בשנים האחרונות. יחד עם זאת ההסכם לא היה פשוט, הצבא התחייב שחמש שנים לא ייפתח הדיון על התקציב לא לגבי הפנסיות ולא לגבי קיצור השירות, אך חייבת להיות רציפות שלטונית ומכבדים אותו ההסכם שהגיעו פניי, גם אם יש סעיפים בו שאני לא שלם עימם, גם לא שלם עם קיצור השירות. כמובן שבהסכמה ניתן לשנות דברים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "השר זוכה לברכות מקיר לקיר, על הרצינות בביצוע התפקיד. בשנה שעברה היה סיפור שביזה את המשרדים, באופן אישור תקציב הביטחון בתוך תקציב המדינה הכולל, כשוועדת הכספים נדרשה לאשר את התקציב כולו כשתקציב הביטחון טרם סוכם ורק לאחר מכן אישרה אותו בדיעבד והפעם זה מתנהל אחרת".

ראש חטיבת תקציבים במשרד הביטחון, תא"ל ששון קדושים, סקר את התקציב וציין בתחילה, כי "יש נושאים מופרדים מתקציב צה"ל ומתקציב המשרד עצמו מתוך כוונה של לכתחילה שנכון להפריד כגון המעבר של צה"ל דרומה במטרה לוודא שהחלטת מתממשת ללא הפרעות וללא קשר לתקציב צה"ל". בסקירתו הציג את הנתונים הבאים: "תקציב צה"ל ומשרד הביטחון ל- 2017: 70.7 מיליארד ₪, הוצאות מעבר צה"ל דרומה 3.4 מיליארד ₪, הוצאות חירום אזרחיות 0.6 מיליארד ₪, תקציב תיאום הפעולות בשטחים 400 מיליון ₪, תקציב הקרן לחיילים משוחררים 2.4 מיליארד ₪. ב- 2018: תקציב צה"ל ומשרד הביטחון יעמדו על 70.5 מיליארד ₪, תקציב הוצאות המעבר דרומה 2.7 מיליארד ₪, הוצאות חירום אזרחיות 500 מיליון ₪, תיאום הפעולות בשטחים 200 מיליון ₪ והקרן לחיילים משוחררים 2.6 מיליארד ₪".

מעבר לתקציבים אלו, תקציבי הסיוע האמריקאי השנתי עומדים על 3.1 מיליארד דולר ב- 2017, שהם בהמרה לשקלים 12.06 מיליארד ₪ וב- 2018: 3.1 מיליארד דולר, שהם 12.09 מיליארד ₪. כמו-כן, תקציבי ההרשאה להתחייב ב- 2017 יעמדו על 35.9 מיליארד ₪ וב- 2018 על 34.4 מיליארד ₪.

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון ואמר: "הממשלה קיבלה החלטה בנושא המוכנות הכללית ומוכנות העורף בפרט לשעת חירום ועלינו כמי שמפקחים על עבודת הממשלה, לוודא האם החלטת הממשלה מיושמת ואם לא, מדוע. זהו נושא בעל חשיבות ראשונה במעלה ולא נאפשר הנושא יתנהל ללא פיקוח פרלמנטרי הדוק". גפני הודיע שיזמן ישיבה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, "נדון קודם כל בתכנית, מה המשמעויות והאם מתבצע ואילו משאבים נוספים נדרשים".