כרבע מיליון ילדים, שוהים מדי יום, לפחות כשעתיים בצהרונים, מסגרת הכרחית כששני בני-הזוג עובדים, אך המחיר הכלכלי שהם נאלצים לשלם, גבוה בהרבה מעלות ההפעלה שלו. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר יזמה היום (חמישי) בדיון-חרום בנושא, למרות פגרת הכנסת ולמרות החגים. היא הדגישה, כי "בשנים האחרונות הפכו הצהרונים למסחטת כסף מהורי ישראל.

עלות צהרון זינקה בשנים 2014-2000 פי שנים. אמנם כמות הילדים גדלה פי 3 אך הוצאות משקי-הבית על הצהרונים גדלו פי 6. המצב האבסורדי היום מוביל לכך, שעל אותו השירות – משלם הורה מחיר שונה ולעיתים פי-שניים מהורה אחר בארץ". אלהרר קראה לפיקוח מלא של משרד החינוך על מחיר, תנאים, הכשרת-עובדים ותוכן הצהרונים, הזוכה לתמיכת גם הגופים-המפעילים, ודרשה ממרכז השלטון המקומי להעביר בתוך חודש תחשיבי העיריות, עלות צהרון לעירייה – לעומת תשלומי ההורים.

לדברי רותם קפון, נציגת מבקר המדינה, אין גורם מפקח על הצהרונים, אין פיקוח על ההפעלה ולא על הכשרת המפעילים ברשויות המקומיות. כמו-כן אין תבחין מחייב לשכר הלימוד, והשכר המתקבל – משמש לצרכים מקומיים אחרים.

אתי וייסבלאי, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, שערכה מחקר מקיף בנושא, הוסיפה כי אין מידע מדויק על כלל הצהרונים בגלל במחסור במקור מידע אחד המאגם נתונים אלו. משרדי החינוך והכלכלה עוסקים בנושא, קרוב לכ-3,000 צהרונים הוכרו בשנת 2016 ובהם שהו כ-30 אלף ילדים והפיקוח כולל מזון, תכני החינוך, הכשרה ועוד. לדברי משרד הכלכלה המינימום לשכר-צהרון הוא 500 ש"ח, והסבסוד עומד כיום על כ-80 מיליון ש"ח אך משרד הכלכלה מעולם לא ניצל את מלוא הסכום. רק 16 מפקחות פועלות לבדוק את מצב הצהרונים, ובשנת 2016 נשללה ההכרה מ-32 צהרונים, אך, כך מתברר, גם צהרון שנשללה ממנו ההכרה, יכול להמשיך ולפעול באופן פרטי.