בעבר העם היה ממתין לראות את המנהיג כשהוא עולה לגדולה- אך היום נדמה שהציבור הרחב בארץ ובעולם רק מחכה לראות אנשים-ובמיוחד אנשים חשובים- נופלים, ולרוע מזלם עושים זאת כשהם מתועדים במצלמת חובבים מכמה זוויות שונות.

מדהים לראות איך נפילה אחת קטנה של אדם חשוב מבטלת כל-כך הרבה דברים אחרים.

מישהו באמריקה זוכר בגלל שקלינטון מעדה ונפלה בשולי טקס-זיכרון את אסון נפילת  "מגדלי התאומים"- בו קרה משהו הרבה יותר חמור ומזעזע לכ-3000 בני-אדם? כנראה שלא, כי מאותה נפילה של המועמדת שבריאותה הפכה לנושא מדובר יותר ממצע-הבחירות שלה נדמה שאנשים שכחו שוב את נפילת המגדלים בניו-יורק שהדהדה בעולם כולו והוכיחה לו בזוועה בלתי-ניתנת לתיאור שישנה עלית מדרגה לטרור הבינלאומי שבעזרת כמה מטוסים הצליח להעלים את מרכז הסחר-העולמי.

מדהים לא פחות לראות איך אנשים פשוטים עם מצלמות מצליחים לתאר אנשים ציבורים ברגעים פרטים ולא ממש מכובדים כמו מתמודדת לנשיאות ארה"ב שמועדת ליד הרכב, ראש-ממשלה שנרדם באמצע אירוע ציבורי, שר-ביטחון שמשקיף על תרגיל-צבאי במשקפת סגורה (וכנראה לא מודע לזה שלא ישכחו לו את זה כל החיים) ואותו שר ביטחון שמסיבה לא ידועה מנסה להודות למישהו באנגלית בידיעה ברורה שהוא לא ממש שולט בשפה.

המציאות היא שלהרבה אנשים יש נפילות שהם היו רוצים לשכוח- אבל החברה שלנו כיום שמבלה לא מעט זמן שיכול היה להיות מוקדש לדברים יצירתיים וערכיים יותר- מבלה ומכלה את רוב זמנה בנפילות חוזרות ונשנות בסבך הרשתות החברתיות שם כל סרטון המציג אדם באור שלילי או במצב לא נעים הופך לווירוס אלקטרוני מסוכן שמתפשט במהירות שאינה ניתנת לעצירה ובטח שלא ניתנת לפיקוח.

אם ניקח למקום אחר את מקרה המועמדת המועדת באמריקה- נוכל לשאול את עצמנו למה כולם עושים סיפור מהמקרה שלה כשאף אחד לא מתרגש יותר מדי מאנשים שנופלים או מתעלפים לידו ברחוב? למה אנשים לא עוזרים "להרים מהרצפה" אנשים אחרים לא מפורסמים שלצערנו אבדו את החשק לקום בבוקר מחשש שלאף אחד לא אכפת מהם? הגיע הזמן לזכור שיש נפילות לא פחות משמעותיות מזו של אישיות ציבורית שרוצה להיות נשיאת ארצות הברית- ובמיוחד לקראת שנה חדשה ננסה להרים כל אדם שנפל ברוחו ולגרום לו להאמין שאם רק יהיה מי שהוא ויעשה משהו בשביל מישהו אחר- אותו אדם ירים אותו מהקרשים ויגרום לו להרגיש לא פחות חשוב מנשיא. כי כל אחד יכול לבחור להיות משמעותי, לעשות משהו גדול, והכי חשוב- לא ליפול!

"אראנו נפלאות"

כשנפל דבר בישראל והנושא של תקלות ומחדלי בניה עלה לסדר היום הציבורי בעקבות נפילת מבנה החניון התת-קרקעי בת"א- נדמה היה שאף אחד לא טורח להדגיש יותר מדי את גודל הניסים והנפלאות שאירעו באסון הזה. מי שהעז לראות את סרטון הנפילה ידע לזהות אדם שהצליח לברוח מהמקום הנופל ממש ברגע-האחרון ומי שהיה שם בשטח יודע שהצליחו לחלץ מתחת לאדמה אנשים חיים- ומבין עוד יותר טוב את המשמעות שהחניון נפל מתחת לאדמה כשהוא עדיין לא פתוח לקהל-הרחב וברוך השם חסך מאיתנו לעסוק באירוע הזה עוד שנים רבות ואולי אפילו להיאלץ לזכור את האסון המחריד הזה כל שנה מחדש. אך כמו שהרבה אנשים מתעלמים מנפילות- כך הרבה מתעלמים מנפלאות. וחבל שכך.

"מחשבה על החיים"

אדם יכול לשכוח כל דבר שווה בחיים-

אך זיכרון אחד שנשאר יכול להיות דבר שבשבילו שווה לחיות